פינברג אבשלום
שנת לידה: תרמ"ט 1889
מקום לידה: ישראל, גדרה
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה:
עיסוק:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרע"ז 1917
מקום קבורה: ישראל, ירושלים
 
פינברג ישראל לוליק
 
פינברג (בלקינד) פאני
      פינברג אבשלום    
אבשלום פינברג בן 13 על סוסו, התרס"ב, 1902
אבשלום פינברג סטודנט בפריז, ראשית המאה העשרים
אבשלום פינברג (למעלה משמאל), אחותו שושנה (מימין) וגיסו נחום וילבוש, אמו פאני (משמאל) ונכדתה זהרה. למטה: אחותו צילה, ראשית המאב העשרים
אבשלום פינברג וצילה אחותו
משמר הכבוד של צה"ל ליד ארונו של אבשלום פינברג בראשון לציון, טרם העברתו להר הרצל
קברו של אבשלום פינברג בהר הרצל, בחלקת עולי הגרדום. ליד הקבר ניטע חוטר מהדקל שצמח מגלעין התמר שהיה בכיסו בעת הירצחו
ספרו של שלמה בן אלקנה, מי שגילה את מקום קבורתו של אבשלום פינברג ואת הדקל שצמח מתוכו

אבשלום פינברג נולד בגדרה. בן שנה וחצי עבר עם הוריו ליפו. למד מפי סבו, המורה העברי מאיר בלקינד, ובבית הספר לבנים ביפו. כמו כן, רכש בקיאות רבה בשפה הערבית, במנהגיה ובקוראן. בהמשך, למד בבית הספר בחדרה ובבית ספר של חברת כי"ח בירושלים ומשהתיישבה משפחתו בראשון לציון, למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה.
בשנים התרס"ד-התרס"ז, 1907-1904, למד בפריז שם התמחה בספרות הצרפתית ובתרבותה. בשובו לארץ, הרבה לכתוב שירה ופרוזה בעברית ובצרפתית ולסייר בארץ ברכיבה. ערך תחרויות רכיבה עם צעירים ערביים ובלט בבקיאותו בנימוסיהם של הערבים ובשיריהם עד כי הכתירוהו זקני הערבים בתואר "שייך".
חודשים מספר עבד כפקיד בבנק בקהיר ובשובו, סייע במשק הוריו בחדרה, עסק בתרגומים מצרפתית לעברית ולקח חלק בחיי הנוער במושבות.
בשנת התרע"ד, 1914, נמנה עם מייסדי אגודת "הגדעונים" בראשותו של אלכסנדר אהרונסון, בזכרון יעקב. מטרתה הגלויה של האגודה: לאחד את צעירי המושבה, לבנות ולמלא את החסר במקום. המטרה הנסתרת: ליצור גרעין של "צבא" עברי אשר ירים, בבוא הזמן, את דגל השחרור.
כשייסד אהרון אהרונסון בחדרה סניף של תחנת הניסיונות שלו שבעתלית, שיתף את אבשלום בעבודתו, בידיעותיו ובשאיפתו לקידום הארץ והיישוב העברי שבה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הקים אבשלום פינברג, יחד עם אלכסנדר ואהרון אהרונסון, את מחתרת ניל"י ("נצח ישראל לא ישקר") במטרה להעביר לאנגלים ידיעות על הצבא התורכי והצבא גרמני ולסייע בכך לשחרור הארץ מעול השלטון התורכי.
באנייה אמריקאית הפליג למצרים ושם הוסכם על דרך העברת הידיעות: בזמנים קבועים תתקרב אנייה בריטית לחוף עתלית ותקבל בסתר מאנשי ניל"י את הידיעות הצבאיות שיאספו.
בהיותו במצרים, שלח להנריאטה סאלד (אז מזכירת הוועד למען תחנת הניסיונות בעתלית) דין וחשבון מפורט על מצבם הקשה של היהודים בארץ.
הדוח עשה רושם גדול מאוד על מנהיגי היהודים באמריקה והגביר את נכונותם לפעול למען ארץ ישראל.
ממצרים חזר אבשלום באניית מלחמה בריטית ועלה לחוף עתלית בחסות החשכה. עתה, בנוסף על עזרתו בתחנת הניסיונות, סייע לאהרון אהרונסון גם במלחמה בארבה שפשט על הארץ. משטבעה אניית הקשר הבריטית, באחד ממסעותיה, וניתקו המגעים בין חברי ניל"י לבין המפקדה במצרים, ניסה אבשלום לעבור דרך המדבר למצרים, אך נתפס על ידי התורכים ונאסר כחשוד בריגול.
בבתי הכלא בבאר שבע ובירושלים נחקר בעינויים ולבסוף שוחרר בהשתדלותו של אהרון אהרונסון. ושוב, כעבור זמן, יצא בדרך המדבר מצרימה, יחד עם יוסף לישנסקי, ובליל כ"ו בטבת, התרע"ז, 1917, נהרג מיריותיהם של בדואים, שעבדו בשירות התורכים, ומקום קבורתו לא נודע.
חמישים שנה חלפו עד אשר אחרי מלחמת ששת הימים, בנובמבר 1967, נמצאו עצמותיו במדבר סיני, ליד רפיח.
אבשלום פינברג הובא לקבורה בהר הרצל בירושלים בטקס צבאי ממלכתי. על מצבתו נחקקו המילים "מחולל רעיון ניל"י".