אברמוביץ (הוכמן) מנחם מנדל
שנת לידה: תקצ"ב 1832
מקום לידה: בסרביה, קישינב
שנת עלייה: תרמ"ג 1883
שנת הגעה למושבה: תרמ"ד 1884
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: כורם
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרע"ט 1918
השתייכות לקבוצות
אברמוביץ יהודה ליב
 
תמונה חסרה
הוכמן יהודה
 
    אברמוביץ אסתר   אברמוביץ (הוכמן) מנחם מנדל    
ילדי האישיות המוצגת:   אברמוביץ גרשון צבי    אברמוביץ אלחנן    אברמוביץ יעקב    אברמוביץ מרדכי    ברד (אברמוביץ) פייגה צפורה    גולדשטיין (אברמוביץ) דינה
גמילות חסד - מנחם מנדל ואסתר אברמוביץ
בניין הקליניקה. צילום: ניצה וולפנזון, 1966
השלט על בניין הקליניקה. צילום: ניצה וולפנזון, 1966
 
בחורף 1884, הגיעה ליפו משפחת ברניצקי. עלו על עגלה בדרכם לפתח תקוה אך משהתברר שנחל העובר בדרך עלה על גדותיו ולא ניתן לעוברו, הציע העגלון לקחתם לראשון לציון.
הגיעו לבית הכנסת ויצא לקראתם מנחם מנדל אברמוביץ. משהתברר שאין להם מקום ללון בו, הזמינם לביתו. כך החל הקשר בין בנו, מרדכי אברמוביץ, לבין רעייתו לעתיד, לאה ברניצקי.
 
 

מנחם מנדל אברמוביץ נולד בקישינוב, בסרביה, בשם מנחם מנדל הוכמן.
בהיותו בן 11, בשל הנוהג שרווח אז לחטוף ילדים ולשלחם לצבא הרוסי, נמלט ועבר ליאסי שברומניה, שם אומץ על ידי משפחת אברמוביץ. מאוחר יותר, כשנשא לאישה את בת המשפחה המאמצת, אסתר אברמוביץ, אימץ לעצמו את שם משפחתה.
בשנת התרמ"ג, 1883, עלה לארץ עם משפחתו והתיישב בירושלים. כאן החליט להמשיך את עיסוקו הקודם ברומניה, חכר טחנת קמח ושכר מחסן כדי לאחסן את החיטה. אולם, גגו של המחסן היה רעוע, הגשם דלף והרטיב את החיטה שהחלה לנבוט וכך ירד כל הונו לטמיון. מששמע על התיישבות של איכרים במושבות הברון, פנה אל פקיד הברון בראשון לציון בבקשה לקבל אדמה ואמנם, קיבל מאה דונם ובית קטן, העביר את משפחתו למושבה והיה לכורם ואיכר. שנים מספר מאוחר יותר, שילם את חובו לברון והיה לבעל האדמה ולאיכר עצמאי.
בשנת התרס"ב, 1902, נרצח בנו יעקב על ידי ערבים מיפו. לזכרו, הקימו מנחם מנדל ובנו מרדכי את "בית הכנסת האורחים" ואת הקליניקה (כיום המוזיאון ההיסטורי).בית הכנסת האורחים, הוא בית "מנחם" על שם מנחם מנדל אברמוביץ, נועד לקלוט "אורחים עניים" שהגיעו מחוץ למושבה. נקבעו כללים ברורים לשהות בו: על האורחים "לשמוע בקול המנהיגים כפי התקנות - - - כל עני יש לו רשות לגור בבית הזה שלשה ימים, ואחרי עבור שלשת הימים עליו לעזוב את הבית ולהודיע זה להמשגיח; הרשות להמשגיח לגרש את מי מהאורחים אשר לא ידקדק בנקיון או חולה במחלה מתדבקת - - - " (א.מ. פרימן, ספר היובל, כרך ב' עמ' 82).
הקליניקה נועדה עבור חולים "שאינם יכולים לקרוא רופא לביתם או אפילו ללכת לביתו של הרופא. בקליניקה מרפאים חולי עינים, חובשים פצעים, זורקים זריקות לחולים וכו' - - - בערך 150 חולים לחודש ומהם בערך 90% בלי שום תשלום" (ד. יודילוביץ, ראשון לציון התרמ"ב-התש"א, עמ' 518).
מנחם מנדל אברמוביץ חתום על ספר התקנות השני (התרנ"ז, 1897). כיהן בוועד בית הכנסת הגדול. עסק בגמילות חסדים. עד סוף ימיו ניהל את "בית הכנסת האורחים".

מקורות לציוני דרך
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם, תרע"א, 1911. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (2).
תיעוד בעל-פה. ארכיון המוזיאון.
אוספים אישיים, תיקי מפתח. ארכיון המוזיאון.
יודילוביץ, דוד. ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א, ראשון-לציון: חברת "כרמל מזרחי", התש"א 1941.
פרימן, א"מ. ספר היובל לקורות המושבה, "ראשון לציון" מיום היווסדה תרמ"ב עד שנת תרס"ז, ירושלים.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.
סמילנסקי, משה. כתבי משה סמילנסקי, הוצאת התאחדות האיכרים בארץ ישראל, תרצ"ד.