הורביץ דוד
שנת לידה: תרנ"ג 1893
שנת עלייה: תרפ"א 1921
שנת הגעה למושבה: תרפ"ג 1923
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשכ"ו 1965
השתייכות לקבוצות
בן זאב (אברמוביץ) שמעון
 
בן זאב (הירשפלד) בילה גיטה
הורביץ אברהם אליהו
 
הורביץ חנה פייגה
    הורביץ (בן זאב) גרטלה   הורביץ דוד    
ילדי האישיות המוצגת:   ווטרמן (הורביץ) שמעונה    רץ (הורביץ) דינה    הורביץ בועז    וולפנזון (הורביץ) ניצה
דוד הורביץ (עומד) חייל בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה
דוד הורביץ (במיטה) כחייל רוסי בשבי הגרמני אחרי ניתוח, 1917
דוד וגרטלה הורביץ וילדיהם שמעונה, דינה ובועז, התרצ"ב, 1932
דוד וגרטלה הורביץ וילדיהם שמעונה, דינה, בועז וניצה, שלהי שנות השלושים (למאה ה-20)
דוד הורביץ (למעלה), מזכיר הוועד החקלאי במשך 42 שנים (מעיזבונו, ארכיון המוזאון)
מכתבו של מושל הביטחון לדוד הורביץ על מינויו למוכתר התרצ"ז, 1937
חתימתו של המוכתר דוד הורביץ על אישור שניתן לאליהו מרקוביץ
הלוגו בנייר המכתבים של דוד הורוביץ: "ביאות-כח לסדר קושאנים, פרצלציות, משכנתאות, חלוקות, ירושות וכ"ו"
פנקס תלושי המזון של דןד הורביץ מתקופת הצנע בארץ (באדיבות ניצה וולפנזון)
בית גרטלה ודוד הורביץ בשכונת קרסון. (צילום: ניצה וולפנזון, 1966)

דוד הורביץ נולד בלטביה, בעיר גריוה שבמחוז קורלנד. למד בישיבה ורכש גם השכלה כללית. למד הנהלת חשבונות ונגינה בכינור.
כחייל רוסי במלחמת העולם הראשונה, נפצע ונפל בשבי הגרמני.
אושפז בבית חולים בהנובר, גרמניה, ולאחר החלמתו עבד שם כ"אח רחמן".
הודות לקשרים הטובים שיצר עם הגרמנים, הצליח להיטיב את מצבם של שבויים יהודים רבים. אחרי המלחמה, עד עלותו ארצה, שימש כמתרגם ראשי במטה של ה"צלב האדום" בשפות גרמנית ורוסית.
אחרי שחרורו, בשנת 1921, עלה לארץ והצטרף לגדוד העבודה.
עסק בענייני תברואה וחובשות, במלחמה במלריה ובייבוש ביצות במקומות שונים בארץ, בין השאר בכפר גנים שליד פתח תקווה. השתתף בפעולות ההגנה בתקופת הפרעות שעשו הערבים ביפו.
בשנת 1923, עם נישואיו לגרטלה בן זאב, הגיע לראשון לציון.
עסק בחקלאות ובמשך תקופה ארוכה עיבד וטיפח פרדס וכרם ענבים. תקופה מסוימת עסק (יחד עם אשתו) בגידול טבק. באותה תקופה גם הכשיר את עצמו להסמכה לרבנות והוכתר אישית על ידי הרב קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל. הוצע לו, על ידי הרב הראשי, לנסוע לארה"ב ולשמש שם כרב בקהילה אולם, הוא העדיף להישאר בארץ.בשנת התרפ"ה, 1925, נתמנה דוד הורביץ למזכיר הוועד החקלאי וכיהן בתפקידו זה במשך 42 שנים. בכוחות עצמו השתלם ורכש ידע בשפות ובמקצועות המנהל והחשבונות. שימש בעת ובעונה אחת בעבודת המזכירות הכללית של הוועד, עורך התקציב השנתי, מנהל החשבונות והמאזן הכספי, הכתבן, רושם הפרוטוקולים ומוציא לפועל את החלטות הוועד ופעולות ציבוריות שונות למען החקלאים בראשון לציון. בולטת במיוחד פעילותו למען הקלת נטל המס על החקלאים והקלה בסדרי גבייתו. בשל קשריו המיוחדים עם משרדי הממשלה המנדטורית, הוכתרו גם מאמציו אלה בהצלחה. בתקופת המנדט, ובמשך כחמש עשרה שנה, כיהן כמוכתר המושבה.
בתפקידו זה, היה איש הקשר עם השלטונות הבריטיים ופעל בתיאום עם גופים שונים במושבה בנוגע לבעיות שהתעוררו בנסיבות של אותה התקופה. במקביל, עבד במועצה המקומית כסניטר ובמסגרת תפקידו זה, בדק בקביעות את מעיין שמשון לוודא שאין בו יתושי קדחת. דוד הורביץ הוסמך על ידי שלטונות המנדט לטפל בפעולות מקרקעין ב"טאבו" - משרד ספרי האחוזה - הסמכה שניתנה רק במקרים בודדים לאנשים שלא נשאו רשיון עורך דין. הפעילות שלו בענייני רישום הקרקעות, הידע שצבר בתחום זה ומומחיותו המקצועית, האמון שרחשולו פקידי הטאבו ושליטתו בפרטי מערך הקרקעות של ראשון לציון - כל אלה אפשרו לו להשתתף בביצוע פעולות מקיפות בענייני קרקעות חקלאיות ועירוניות בשטח שיפוטה של ראשון לציון. על פעילותו זו קיבל בשנת 1933 תודה והערכה מטעם המועצה המקומית.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, השתתף דוד הורביץ בקריאה לממשלת המנדט להצלת הפרדסנים ממצוקתם הקשה ולהימנעות מהוצאת פקודת מאסר כנגד החקלאים ומכירה פומבית של נכסיהם בשל הפיגור בתשלומי המסים. כמו כן, מחמת המחסור בתבואות, וכדי שיוכלו לקיים באורח סדיר את משקי העזר שלהם, אגר אספקה של מספוא ומוצריו עבור החקלאים.
בתקופת מלחמת השחרור השתתף בשמירה במושבה. בהמשך, חבר ב"בני ברית". היה הראשון שעסק באיסוף החומר הארכיוני של המושבה.