גלובצ'יק ישראל
שנת לידה: תרס"ו 1906
מקום לידה: רוסיה
שנת עלייה: תרפ"ד 1924
שנת הגעה למושבה: תרפ"ז 1927
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: חבר "אגד", נהג
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשס"א 2001
וייסל (ויס) שלום שכנא
 
וייסל (לובמן) פייגה צפורה
גלובצ'יק משה שמואל
 
גלובצ'יק רחל
    גלובצ'יק (ויס) צילה   גלובצ'יק ישראל    
ילדי האישיות המוצגת:   איזנברג (גלובצ'יק) רוני    גלבוע (גלובצ'יק) עידו    גלבוע (גלובצי'ק) חוני
ישראל גלובצ'יק (שורה אמצעית, שני מימין) מדריך ב"השומר הצעיר" במינסק לפני עלייתו לארץ.
ישראל גלובצ'יק עובד כבנאי בתל אביב, התרפ"ה, 1925
ישראל גלובצ'יק שומר במאורעות התרצ"ח-תרצ"ט, 1938-1939
ישראל גלובצ'יק (שני מימין) בקיבוץ גבעת ברנר עם חיילים מהצבא הבריטי.
ישראל גלובצ'יק (מימין) עם חברים
ישראל גלובצ'יק במכוניתו ששימשה להסעת נוסעים
ישראל גלובצ'יק (משמאל) וחבריו נהגי דרום יהודה
ישראל גלובצ'יק מדליק נרות במסיבת חנוכה במ.ד.א, התשכ"ג, 1963

ישראל גלובצ'יק נולד בפינסק. למד שם בגימנסיה "תרבות". עלה לארץ בשנת התרפ"ד, 1924 והתיישב בפתח תקוה. עבד שם כפועל בפרדסים ובהמשך - עבר לתל אביב, התגורר באוהל אנגלי קרוע בחולות ועבד בבניין. משהגיעו הוריו, שכר צריף עבור המשפחה.
בשנת התרפ"ז, 1927, הגיעה המשפחה לראשון לציון. יחד עם אביו ושני אחיו, כך סיפר ישראל גלובצ'יק, המציאו שיטה חדשה לבניית בארות. אחיו חנינא, שומר במושבה, נרצח בעת השמירה בשנת התרצ"ח, 1938. בתרומת אחיו נחמן, הוקם גן לזכרו ברחוב מוהליבר.
זמן מה המשיך ישראל לעבוד כפועל ושנה מאוחר יותר, החליט לעבור לנהגות. הוא קנה "זכות" כדי שיוכל לעבוד עם חבורת "יהודה" - חבורה להובלת נוסעים. למד לנהוג בכוחות עצמו והחל לעבוד בהובלת נוסעים מראשון לציון ליפו.
על המכוניות הקטנות בנו ישראל וחבריו "בוקסכר" ובכך הגדילו את מספר הנוסעים בכל מכונית. בהמשך, התאחדה החבורה עם הקואופרטיב "הדרום" שברחובות והוקם הקואופרטיב החדש "דרום יהודה". גם כאן בנו הנהגים ספסלים במכוניות - ספסל מול ספסל.
מאוחר יותר, בנה הקואופרטיב את האוטובוס הראשון ביפו מחלקי אוטובוסים ישנים. באוטובוס הזה עדיין ישבו על גבי ספסלים ארוכים זה מול זה והחלונות כוסו בשעווניות כהגנה מפני הגשם.
לאחר קום המדינה כש"דרום יהודה" כבר מאוחד עם "אגד", עבד ישראל גלובצ'יק כסדרן: "תחנת" האוטובוסים שהייתה על הכביש (רח' הרצל), ליד גן המושבה. בעזרת המשרוקית שבפיו היה עוצר את האוטובוסים הבאים מרחובות, מכוונם אל ה"תחנה" ומעלה אליהם את הנוסעים הממתינים. בשלב מסוים, יזם בניית מעקה ברזל לצורך ארגון התור.
בשנותיו המאוחרות כחבר אגד עבר לעבודה משרדית עד לפרישתו לגמלאות.
במסגרת פעילותו ההתנדבותית היה חבר ה"הגנה" ושנים רבות חבר במד"א; חבר ב"בני ברית" ובהמשך, מתנדב בסיוע לעלייה הרוסית. יחד עם רעייתו הונצח על ידי בני המשפחה במחלקה הפנימית שבית החולים אסף הרופא "על תרומתם לקידום ההשתלמות והמחקר"..