לוין מיכאל
שנת לידה: תרנ"ד 1894
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשכ"ה 1965
השתייכות לקבוצות
כהאן אריה
 
כהאן אלקה
לוין אשר
 
לוין (גולדבלט) דבורה
    לוין (כהאן) חנה   לוין מיכאל    
מכאל לוין (שני משמאל), ממתנדבי ראשון לציון לגדוד העברי. מצרים, התרע"ח, 1918
מיכאל לוין (עומד משמאל) , הוריו ובני המשפחה, התרפ"ה, 1925
מינויו של מיכאל לוין לנשיא המועצה המקומית, נובמבר 1936 (ראו הטקסט בציוני הדרך)
מיכאל לוין (למטה משמאל) בתמונת יושבי ראש הוועד החקלאי בשנים 1967-1912 (ארכיון המוזאון מעיזבונו של דוד הורביץ)
מיכאל וחנה לוין (עומדים משמאל) עם ראש העיר אריה שפטל (במרכז) וחקלאי המושבה על רקע סמל העיר "מצאנו מים" במלאות 70 שנה לחקלאות בראשון לציון, התשי"ב, 1952

מיכאל לוין נולד בראשון לציון. למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה ובגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. חקלאי מנעוריו. היה רוכב על סוסתו אל "ביצת רובין" (עיינות) אל פרדס אביו ושם לקח חלק בכול: החל מעבודה שחורה (עיבוד, השקאה) ועבודה מקצועית (הרכבות) ועד לניהול ולטיפול בנושאים כלכליים. בשל המומחיות שרכש, הופקד מאוחר יותר על ניהול פרדסו הכושל של גולדברג, ציוני שהרבה לגאול קרקעות בארץ ישראל, לנטוע עליהן פרדסים ולהעסיק פועלים עבריים בלבד. מיכאל לוין הצליח לשקם את הפרדס בהתגברו על הקשיים שנבעו מעבודתם של הפועלים העבריים חסרי הניסיון.
בעקבות הצלחתו זו, התמנה על ידי אגודת "נטעים" להיות בא כוחם בחדרה ולנהל שם את הרכוש הרב של האגודה. מיכאל שם לעצמו מטרה להוכיח שענף הפרדסנות בארץ מאפשר בעת ובעונה אחת הכנסה ראויה, בניין הארץ והעלאת קרנה של העבודה העברית.
בהמשך דרכו החקלאית, חזר מיכאל לוין לראשון לציון אל המשק המשותף של "הבנים לוין", בניו של אשר לוין.
היה מראשוני המתנדבים לגדוד העברי בשנת תרע"ח, 1918. עם שחרורו, נמנה עם ראשוני ארגון ה"הגנה" והתמסר לבעיות שמירה ולארגון מערכת הביטחון. עשר שנים עמד בראש ההגנה במושבה (1939-1929).
למן שנת התרע"ט, 1929, ובמשך שנים לסירוגין, מיכאל לוין חבר בוועד החקלאי ולתקופה של שנתיים הריהו ראש המועצה החקלאית (1935-1933). חבר הנהלת התאחדות האיכרים. ממייסדי אוצר האיכרים וחבר ההנהלה. ממייסדי חברת האיכרים וחבר מועצתה. למן סוף שנות העשרים, ייצג יחד עם אביו, אשר לוין, את פרדסני המושבה באגודת "פרדס" וכיהן בה כחבר המועצה, חבר ויושב ראש ועד הביקורת, חבר הוועד הפועל, יושב ראש מועצת האגודה והוועד הפועל שלה.
מספר פעמים נבחר מיכאל לוין כחבר ועד המושבה והמועצה המקומית בראשון לציון ובנובמבר 1936 היה לראש המועצה. בפקודת המנוי של מושל מחוז הדרום ר"א קרוסבי כתוב כדלהלן: "בתקף הסמכויות הנתונות לי לפי סעיף 3 מפקודת הבחירות של המועצה המקומית ראשון לציון, שנתפרסמה בעתון הרשמי מספר 272 מיום הראשון לדצמבר, 1930, אני בזה ממנה אותך מר מיכאל לוין להיות נשיא המועצה המקומית של ראשון לציון, למשך של תקופה של שנתיים. מיום 27 לנובמבר, 1936".
מיכאל לוין כיהן כראש המועצה בשנים התרצ"ז-התרצ"ט, 1936-1939. בתפקידו זה טיפל במשפטי החולות שהתנהלו בין הערבים לבין ממשלת המנדט והצליח לסיימם; הרחיב את נכסי המועצה ומוסדותיה; הרבה בנטיעות של עצי נוי במושבה; הותקנו עגלות ציבוריות להוצאת האשפה מחצרות הבתים; רוצפו מדרכות ברחובות ראשיים.
מיכאל לוין חתום, כראש המועצה, על תעודות "אזרח כבוד" שהוענקו לזלמן דוד ליבונטין ולזאב גלוסקין.

מקורות לציוני דרך
יודילוביץ, דוד. ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א, ראשון-לציון: חברת "כרמל מזרחי", התש"א 1941.
מיכאלי, בן ציון. ראשי הרשויות המקומיות בישראל, חמישים שנות השלטון המקומי בישראל, מרכז השלטון המקומי בישראל, תשל"א 1971.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.