טפר זאב
שנת לידה: תרע"ד 1914
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשנ"ד 1994
קליין ברנרד
 
קליין עמליה
טפר שלמה
 
טפר (גרינברג) פסיה
    טפר (קליין) חנה   טפר זאב    
ילדי האישיות המוצגת:   טפר שלמה    כהן (טפר) עמליה    טפר רוני
זאב טפר (משמאל) ואחיו אליעזר, שלהי שנות העשרה (למאה ה-20)

זאב טפר נולד בראשון לציון. למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה ובבית ספר "תחכמוני" בירושלים (בשנים שבהן חייתה המשפחה בירושלים). בהמשך, למד במקוה ישראל ושם הצטרף ל"הגנה". מאוחר יותר היה חבר מפקדת ה"הגנה" בראשון לציון.
השתתף בקורס האיתות הראשון שנערך בבית הספר במושבה בשנים 1932-1931. התמנה כאחראי על האיתות בראשון לציון, באר יעקב ונחלת יהודה. במקביל, הפעיל (יחד עם נדב בסקינד ושרה זמסקי) את סניף "המכבי הצעיר" במושבה.
בשנת 1933, לבקשת א' ויגודסקי, ארגן את בני הנוער במושבה במסגרת "בני בנימין". מטרת ההתארגנות הייתה לקבל הקצבות בעבור הקמת משקי עזר למשפחות.
השתתף במכביה הראשונה (בשנת 1935) ונבחר להוביל את קבוצת נושאי הדגל - בני ראשון לציון.
בשנת 1941, התקבל לעבודה בחברת "התור" - בעלי בתים בתל-אביב אשר רכשו פרדס מול סרפנד-אל-חרב. התמנה כמנהל החברה והתמיד בעבודתו זו עד צאתו לגמלאות בשנת 1979. בשנות החמישים, קיבל זאב טפר משר החקלאות דאז ציון לשבח על ניהול הפרדס.
בתקופת מלחמת השחרור, התגייס לצה"ל והשתתף בקרבות הדרום.
נישואיו לחנה אשתו החלו כנישואים פיקטיביים. חנה הגיעה למכביה, התארחה בנס ציונה, ודודו של זאב, שהיה מוכתר המקום, שידל אותו לשאתה בנישואים פיקטיביים על מנת לאפשר לה להישאר בארץ. משהגיע זמן התרת הנישואים - בחרו השניים לממשם ובשנת 1935 עברה חנה לביתם בראשון לציון. בחצר הבית הקימו משק ובו משתלות של עצי פרי, ברבורים ועזים.
לאחר צאתו לגמלאות, עבד זאב טפר בפרדס המשפחתי ובטיפוח כוורות דבורים בסמוך לפרדסו.
נפטר בראשון לציון והובא לקבורה בבית הקברות הישן.