רפפורט כתריאל
שנת לידה: תרל"ב 1871
שנת עלייה: תר"מ 1880
שנת הגעה למושבה: תרמ"ב 1882
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: איכר, כורם
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תש"ב 1941
השתייכות לקבוצות
טוקולסקי יחיאל יעקב
 
תמונה חסרה
רפפורט טוביה חיים
 
רפפורט רחל בילה
    רפפורט (טוקולסקי) צפורה   רפפורט כתריאל    
ילדי האישיות המוצגת:   שילוני (רפפורט) יהודית    רפפורט אבשלום    דייקן (רפפורט) שפרה חיה    מילר (רפפורט) בלה
כתריאל רפפורט (שורה שנייה מלמעלה שלישי משמאל) בתמונת חברי האורקסטרה, התרנ"ה, 1895
כתריאל רפפורט (שורה עליונה ראשון משמאל) בתמונת יושבי ראש הוועד החקלאי בשנים 1967-1912 (ארכיון המוזאון מעיזבונו של דוד הורביץ)
תשלום לכתריאל רפפורט ע"ח כורמי השקד ראשל"צ, קטיף 1927. באדיבות אברהם פרוינד - מאוספיו
.כתריאל רפפורט (יושב חמישי משמאל) ל"זכרון יום הנחת אבן הפנה של בנין "בניני בנק בע"מ", (בנק קופת עם) תל אביב תרצ"ז,1937".
כרטיס נסיעה של כתריאל רפפורט ב"המעביר"- אגודה שיתופית, שירות צבורי עירוני בתל אביב-יפו, התש"א, 1941

כתריאל רפפורט נולד בעיירה ריבינסק, פלך ויטבסק, רוסיה. למד שם אצל אביו השו"ב (שוחט ובודק). בשנת התר"מ, 1880, עלה עם הוריו ואחיו לארץ, המשפחה התיישבה בירושלים, שם למד ארבע שנים בתלמוד תורה "עץ חיים".
בשנת התרמ"ד, 1884, הצטרף אל משפחתו שעברה קודם לכן לראשון לציון. כאן למד תקופת מה בבית הספר העממי (חביב). מאוחר יותר היה לכורם ופרדסן.
כבחור צעיר, החל את פעילותו הציבורית במושבה.
חתום על ספר התקנות השני (התרנ"ז, 1897). נבחר להיות מוכתר המושבה (התרס"ה, 1905). השתתף בוועד ערבי הקריאה, בוועד בית הספרים, בוועד השומרים. כיהן כראש ועד בית הספר. ניגן באורקסטרה. היה מזכיר ועד המושבה ובהמשך, ראש ועד המושבה בשנים התרע"ח-התרפ"א, התרפ"ח, 1921-1918, 1928.
בתקופת כהונתו כראש הוועד נרכשו אדמת בית דגון ואדמות סרפנד-אל-חרב ("אחוזה"), נסלל כביש חדש מבית הפקידות עד המחנה הצבאי הבריטי סרפנד (רחוב ירושלים), נעשו תיקונים סניטריים במושבה, הוחלפו המשקלים בחנויות למשקלים מדויקים יותר, אושר חוק בניין בתים, אושרה התוכנית להקמת שכונת "אביבה", נמסר מגרש בן שני דונמים ל"קרן הגאולה".
ככורם מצטיין, זכה להתקבל שלוש פעמים על ידי הברון רוטשילד בארמונו הפרטי בפריז. שלוש פעמים נשלח כמבקר אל סניפי היקב באמריקה, קנדה, אירופה, מצרים וסוריה. שליחותו באמריקה לוותה בהמלצתו של הרב קוק.
מספר פעמים כיהן כראש הוועד החקלאי. במשך 13 שנים כיהן כחבר במועצת היקב ואגודת הכורמים של ראשון לציון וזכרון יעקב. בשנת התרע"ח, 1918, היה ציר באספה המכוננת ביפו כנציגם של הארגונים השונים במושבה.
בשנה זו נמנה על מייסדי בנק "קפת עם" ביפו ובהמשך עשרים שנה היה חבר המועצה וההנהלה של הבנק. החל מהתרפ"ו, 1926, ובמשך שנים רבות, ניהל את סניף "כרמל מזרחי" ביפו (יחד עם ראובן סגל).
בשנת התרפ"ה, 1925, סייע להקמתה של הגמנסיה "בנימינה" במושבה. בשנת התרצ"ו, 1936, השתתף בטקס הנחת אבן הפינה למוזיאון רוטשילד ובירך בשם החקלאים (המוזיאון לא הוקם בסופו של דבר).