זמסקי מאיר
שנת לידה: תרס"ג 1913
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשמ"א 1981
וייסל (ויס) שלום שכנא
 
וייסל (לובמן) פייגה צפורה
זמסקי תנחום
 
זמסקי (גרינבלט) זיסל נעמי
    זמסקי (וויסיל) שרה   זמסקי מאיר    
ילדי האישיות המוצגת:   רמז (זמסקי) רם    זמסקי אליעזר    מלכין (זמסקי) שולמית שולי
מאיר בן 15, חבר ב"מכבי הצעיר"
מאיר זמסקי (עומד שביעי מימין) חבר בקבוצת הכדורגל של המכבי, התרצ"ט, 1939
מאיר זמסקי "(עומד על ברכיו, שורה שנייה ראשון משמאל) קבוצת כדורגל של מכבי ראשון לציון, התש"ו, 1946
מאיר זמסקי, סגן ראש העיר, נואם בטקס ב"מכבי הצעיר
מאיר זמסקי, סגן ראש העיר, עם המפכ"ל רוזליו, 1974
מאיר זמסקי, סגן ראש העיר, בחנוכת הספרייה העירונית במזרח העיר, 1977
מאיר זמסקי, סגן ראש העיר (שני משמאל), בחגיגת בר מצווה לתלמידי ישיבה, 1978 (במרכז, הרב עובדיה יוסף)

מאיר זמסקי נולד בראשון לציון. למד בבית הספר העממי ("חביב") ובגימנסיה "בנימינה" במושבה. עם תום לימודיו בכיתה י"א, נאלץ לעבור לגימנסיה "נורדיה" בתל-אביב שכן לא היו תלמידים במספר שהצדיק פתיחת כיתה שמינית. את הדרך לתל-אביב עשה מדי יום ביומו על אופניו.
משסיים את לימודיו, נרשם למדרשה למורים בבית הכרם בירושלים במטרה להיעשות מורה. אולם, כשהתנסה בחופשת הקיץ בעבודת החקלאות, החליט לוותר על ההוראה לטובת עבודה זו.
עסק בניהול חברות פרדסים ובתי אריזה במקומות שונים בארץ.
יחד עם סם דובינר נדד ברחבי הארץ במטרה לשכנע את הפרדסנים לנסות את מכלי הקרטון החדשניים בעבור הפרי הארוז.
מאיר זמסקי היה ספורטאי מנעוריו. עסק בכל ענפי האתלטיקה והתמסר בייחוד לענף הכדורגל. בגיל 16 שיחק נגד קבוצות אנגליות כשהוא לבוש במדי קבוצת "נס ציונה" שהייתה אז הטובה בארץ (על פי עדותו).
מאוחר יותר, עבר לשחק בקבוצת "מכבי ראשון לציון" וכיהן כקפטן הקבוצה.
את כל חברי הקבוצה - סיפר מאוחר יותר בריאיון עיתונאי - העסיק בפרדסים שניהל ובתום יום עבודה מפרך היו משתלטים על מגרש כלשהו בעיר והיו מתאמנים עד רדת החשכה.
לקראת כל משחק היה מוציא מכספו כדי לקנות סיד ולסמן את המגרש.
לזכותו של מאיר זמסקי פעילות ציבורית ענפה. כיהן כיושב ראש "מכבי" בראשון לציון וחבר בהנהלת מרכז "מכבי ישראל"; הקים את "בית המכבי" במושבה; לאחר שפרש מתפקידיו ב"מכבי" (עם בחירתו לעירייה), נבחר לנשיא כבוד של מועדון המכבי. היה חבר באגודת "פרדס", בקופה חקלאית, בחברה קדישא, בחוג ידידי "אסף הרופא" וב"בני ברית".
בשנת 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים, נתבקש להצטרף לרשימתו העצמאית של עו"ד חנניה גיבשטיין לראשות העירייה.
בבחירות שנערכו בשנת 1974, נבחר לכהן כסגן ראש העירייה וכממלא מקומו וכיהן בתפקידו זה עד לפטירתו בשנת 1981.
במסגרת תפקידו תרם רבות לנושא החינוך בעיר והוכתר בתואר "יקיר בתי הספר".
בתקופתו, זכו הבריכה העירונית וחוף הים בתעודות הצטיינות שנתיות מטעם משרד הפנים על בטיחותם, ניקיונם ורווחתם למתרחצים. היה אחראי על הגנים הציבוריים והגינון, על מחלקות התחזוקה, הרכב, הכספים ועל אירועים מיוחדים בעיר.
פעל למען קניית בית קורן ברחוב הכרמל ע"י העירייה והבית הפך למשכן לאגודת הציירים והפסלים בראשון לציון.
יזם הקמת בית למורים - תחילה בבית גונדלמן ובהמשך, בבתים נוספים, המטרה הייתה ליצור למורים משכן לפעילויותיהם.
מאוחר יותר, דאג לשכן את המרכזיה הפדגוגית בבית הפקידות.
קידם - בעזרתו של ראש העירייה חנניה גיבשטיין, את קניית בית שולמית וזרובבל חביב על ידי העירייה והפיכתו למדרשה שעוסקת בנושאי חיבת ציון ושיבת ציון.
דלתו של מאיר זמסקי הייתה פתוחה בפני כל התושבים והוא סייע לרבים מבני המקום בענייני רווחה שונים.