אהרונסון נדב
שנת לידה: תרצ"ד 1934
מקום לידה: ישראל, תל אביב
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: אנטמולוג
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה:
מקום קבורה:
גוט פטר
 
גוט (נוימן) חנה יוהנה
תמונה חסרה
אהרונסון רודי שמואל
 
אהרונסון (שאלתיאל) פאולה
    אהרונסון (גוט) עדה   אהרונסון נדב    
ילדי האישיות המוצגת:   אהרונסון ערן    אהרונסון עירית    אהרונסון יעל

נדב אהרונסון נולד בתל-אביב. בוגר גימנסיה תיכון חדש. סיים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית, ירושלים. תואר שני (M.Sc) הוענק לו מאוניברסיטת קליפורניה, כאשר עבודת המחקר הייתה בתחום בידוד וזיהוי של חומרים רעילים בפירות וירקות. את התואר השלישי, (Ph.D) סיים באוניברסיטה העברית, ירושלים. בהנחיית ד"ר א. אלומות ופרופ' ע. כפכפי בנושא: "פיתוח שיטות אנליטיות לזיהוי שאריות חומרי הדברה בקרקע ובחינת המנגנונים המשפיעים על תנועתם ופירוקם".
בצה"ל שירת בנח"ל, ולאחר מכן עד לשנת 1958 חבר קיבוץ משגב-עם.
בשנת 1956 השתתף בקורס מרכזי משק בעין חרוד.
בשנת 1965 הקים את המעבדה לשאריות חומרי הדברה במשרד החקלאות וניהל אותה עד לשנת 1971. תפקיד המעבדה היה לפתח ולהתאים שיטות אנליטיות לבחינת רמת שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית לייצוא. במעבדה, הוקמה לראשונה בארץ, תשתית כימית אנליטית לבקרה של שאריות חומרי ההדברה בתוצרת חקלאית והתאמתם לדרישות השווקים בארץ ובעולם.
בשנת 1971 החל לעבוד במנהל המחקר החקלאי, בבית דגן. הקים את המחלקה לכימיה סביבתית אותה ניהל עד לשנת 1997. היה מראשוני החוקרים בארץ שעסקו בתפוצה, פירוק (כימי ומיקרוביאלי), תנועה והצטברות של שאריות חומרי הדברה בצמח ובסביבה וההשלכות על ריכוזם בתוצרת חקלאית. עסק גם בפיתוח שיטות כימיות אנליטיות וביולוגיות לזיהוי כמויות זעירות של מזהמים ותוצרי פירוקם בתוצרת, שמקורם מריסוסים ישירים או בעקיפין, מזיהומים שמקורם בקרקע, במים או מהאוויר.
פרסם כ-100 מאמרים מדעיים בספרות הבינלאומית, 8 פרקים בספרים מדעיים וכ-60 מאמרים ופרסומים בעברית.
משנת 1978 ועד 1996 היה מרצה לטוקסיקולוגיה סביבתית בפקולטה לחקלאות ברחובות. הדריך תלמידי מחקר לתואר שני ולתואר דוקטור באוניברסיטה העברית.
בשנת 1990 התמנה נדב אהרונסון לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית, ירושלים.
משנת 1984 ועד 1990 מנהל המכון להגנת הצומח וחבר בצוות ההנהלה במנהל המחקר החקלאי.
בשנים 1988 ועד 1996 ריכז תחום המחקר הקשור להפחתת השימוש בחומרי הדברה רעילים בחקלאות והיה ממייסדי המרכז לביוטכנולוגיה במנהל המחקר החקלאי.
היה חבר במספר ועדות מקצועיות בארץ ובעולם. בוועדה לתחום הסביבה באקדמיה הלאומית למדעים, בוועדה הבינלאומית לכימיה של חומרי הדברה בארגון הבינלאומי לכימיה (IUPAC), בוועדה לטכנולוגיה של מזון ליד המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, חבר הועדה העליונה של הקרן המשותפת למחקר ישראל-ארה"ב (BARD) ועוד.
מאז פרישתו לגמלאות הוא יועץ פרטי בתחומי חקלאות וסביבה. מתנדב בעירו רמת השרון, בנושא: הזיהום התעשייתי שמקורו בתע"ש והשפעתו על איכות מי התהום והשתייה, כולל היקף ומיקום הזיהום בקרקע. פעילותו זו תרמה בין השאר להפסקת השאיבה מבארות רמת השרון שנמצאו מזוהמות בכימיקלים רעילים ובריכוזים שאינם ראויים לשתייה.