שטיינברג סלע קורט
שנת לידה: תרס"ו 1906
מקום לידה: גרמניה, אסן
שנת עלייה: תרצ"ט 1939
שנת הגעה למושבה: ת"ש 1940
מקום מגורים במושבה: בית קזושנר
עיסוק: משפטן
שנת עזיבה: תש"ך 1960
לאן עזב: ישראל, חיפה
שנת פטירה: תשכ"ט 1969
מקום קבורה: ישראל, חיפה
לוי שמעון
 
לוי סופיה
שטיינברג אלכסנדר
 
שטיינברג זלמה
    שטיינברג סלע (לוי) חנה   שטיינברג סלע קורט    
ילדי האישיות המוצגת:   שמרת (שטיינברג סלע) מרים    סלע (שטיינברג) גדעון
חנות הספרים "פאלס" במחנה הצבאי הבריטי סרפנד (צריפין). קורט שטינברג מנהל החנות
קורט וחנה שטינברג בחנות הספרים "פאלס" בסרפנד
ה"בול המשוריין" - הבול המיוחד שהודפס בראשון לציון בתקופת מלחמת השחרור, התש"ח, 1948
עמוד השער של חוברת הבולאות בעריכת לסלי בלייק, 1956, ובה הכרת תודה לד"ר שטיינברג על סיועו בכל הקשור ל"בול המשוריין" ול"בול צפת".

ד"ר קורט שטיינברג סלע נולד באסן, גרמניה, צאצא למשפחה שבמשך דורות היו בניה נתינים גרמנים. דוקטור למשפטים, שופט בהכשרתו. לאחר עלות הנאצים לשלטון ועד למעצרו בבוכנוואלד בנובמבר 1938, פעל כיועץ המשפטי לארגון הקהילות היהודיות בגרמניה, בהגנה על זכויותיהם של חברי הקהילות ולהצלת יהודים שנעצרו וזאת כשהוא נתון בעימות מתמיד עם הגסטאפו. מבוכנוואלד נחלץ בעזרת חנה - לימים רעייתו - בתנאי שיעזוב את גרמניה בשבועות הקרובים. קונסול בריטניה בקלן הנפיק לשניהם - בניגוד להוראות ממשלתו - אשרות תייר מצילות חיים ובשנת התרצ"ט, 1939, הגיעו ארצה.
לאחר ניסיון כושל של קורט בלולי התרנגולות ברמות השבים ושל חנה כמלצרית בתל אביב, ועם פתיחת חנות ספרים, בניהולו של קורט, בסרפנד, המחנה הצבאי הבריטי הסמוך לראשון לציון (כיום מחנה צריפין), התיישבו בראשון לציון (הת"ש, 1940). תחילה שכרו חדר בבית יעקב סופר (ברחוב לבונטין) ובהמשך, עברו לבית קזושנר (לבונטין פינת ביל"ו).
וכך כותב קורט שטיינברג ביומנו: "דברים מחרידים התרחשו: היטלר השתלט על דנמרק ונורבגיה, תקף וכבש את הולנד ובלגיה, ולבסוף - הבלתי יאמן! במהלך שבועות ספורים הכניע את צרפת. מזה חודשים שום ידיעה מאמא והאחרים בגרמניה [...] חנה ואני מתגוררים מזה ה 23 ביוני כאן בראשון לציון [...] התכנית לפתיחת החנויות במחנה הגדול בסרפנד יצאה אל הפועל. סרפנד קרובה ביותר לראשון. וכך נתמזל מזלנו - זה נראה כמעט כסתירה ולעיתים בלתי מציאותי - בהתחשב בסבל ובמחסור שמסביבנו [...] חנה ואני נאלצנו לעבוד קשה, 13-12 שעות ביום. נוספה לכך אותה דרך חול נוראית לסרפנד וחזרה שהביאה את חנה לאפיסת כוחות מוחלטת [...] סלילת כביש טוב לסרפנד אמורה להסתיים בתוך שבועות. אז נוכל לנסוע באופניים [...] אנו שבים הביתה לאחר רדת החשכה ואז יש האפלה".
בתקופת מלחמת השחרור הוא לוקח חלק בהגנה על המושבה. כשמפנים הבריטים את מחנה סרפנד והלחימה שם מתעצמת, נוחתים הכדורים בבית קזושנר והמשפחה עוברת לדירת המהנדס קמינסקי אשר ברחוב "הכביש" [לימים רחוב הרצל).
עקב הקשיים בשירותי הדואר בתקופת המלחמה, מנפיקה המועצה המקומית בסיועו של קורט סלע-שטיינברג את ה"בול המשוריין" בערך של 40 מיל, שאותו עיצבה האמנית חוה סמואל, למשלוח מכתבים מהמושבה. (ראו גם בלייר זונדל באלבום המשפחות). במקביל, בצפת הנצורה, מנפיקים את "בול צפת" בכיתוב "10 מיל" שהודפס על נייר בצבע תכול המשמש את תעשיית מעטפות הדואר. קורט הבולאי מגלה כי יש מי שזייף את הבול הנדיר. חתימתו "דר' קורט שטיינברג" בעיפרון על גב הבול מהווה עדות שאותו בול אינו מזויף ומוכרת ככזו ברחבי עולם אספני הבולים. בחוברת הבולאות Israel Palestine Philatelist שהוצאה בשנת 1956 ישנה הכרת תודה מיוחדת לד"ר שטיינברג סלע על סיועו בכל הקשור לבולים הללו וכך נכתב שם:

"הוקרה מובעת לדר' יוסף ק. סלע (שטיינברג) עבור סיועו ועידודו בהכנת מונוגרפיה זו. דר' סלע גר בראשון לציון בעת ששירות מהיר זה פעל. הוא אישית נטל חלק בישיבות והיה נוכח כאשר הושמדו תבנית הדפוס והבולים שלא נמכרו" :

בעשור השנים 1960-1950 עובד קורט במשרד ראש הממשלה, למעט בשנים 1957-1955 שבהן הוא מכהן בגרמניה בשליחות משרד החוץ ו"יד ושם" כנציג ישראל בארכיון שבחסות הצלב האדום הבינלאומי - the International Tracing Service - שבו מרוכזים 20 מיליון מסמכי הנאצים. משימתו כפולה: לשמש כקצין קשר לאזרחי ישראל המחפשים עדות למוצאות יקיריהם וגם לנהל צוות לצילום מיליוני המסמכים במיקרו פילם עבור "יד ושם" - ביניהם מסמכי הגסטפו אודותיו ואודות אמו וקרובי משפחתו שנשלחו להירצח במזרח - במינסק ובגטו לודג'.
בשנת 1960 המשפחה עוברת לחיפה שם החל ד"ר קורט סלע לעבוד כספרן ראשי ברפא"ל - רשות פיתוח אמצעי לחימה. .