יזרסקי צבי
שנת לידה: תרע"ב 1912
מקום לידה: לטביה
שנת עלייה: תרצ"ג 1933
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשס"ב
מקום קבורה: ישראל, חולון
 
יזרסקי מרדכי
 
יזרסקי רחל
    יזרסקי (ליפץ) אילה   יזרסקי צבי    
ילדי האישיות המוצגת:   יזהר (יזרסקי) עמירם    כהן (יזרסקי) גילה    יזהר (יזרסקי) מרדכי מוטי
צבי ואילה יזרסקי על יד בית החרושת "גביש"
 
סיפר צבי יזרסקי ליונה שפירא אוצרת המוזיאון:
"ההגנה ביקשה ממני לייצר בבית החרושת "גביש" בקבוקי מולוטוב. נסעתי לבית חרושת "היוצק" (בית חרושת נוסף לבקבוקים מול מקוה ישראל), והבאתי משם תבנית לצורך מילוי בקשתם. בדרך חזרה לראשון, עלו שוטרים אנגלים לאוטובוס בו נסעתי. החבאתי את התבנית, הלב הלם בחוזקה, אך הצלחתי להגיע חזרה בלי שנתפסתי וכך ייצרתי עבורם בקבוקים ריקים.
 
 

צבי יזרסקי נולד בלטביה, בהיותו בן שנתיים עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גורשה משפחתו לרוסיה שם שהו 7 שנים. עם חזרתם, גילתה משפחתו כי המפעלים שלהם נשרפו ולפיכך עברו בשנת התרפ"א, 1921, לגרודנו. לאחיו של סבו היו בגרודנו מספר מפעלים, ביניהם מפעל לזכוכית שספק בקבוקים עבור היקב שהיה שלו. בראשית שנות השלושים (למאה העשרים), החלו השלטונות להלאים את המפעלים וכך נפלה ההחלטה להעביר את מפעל הזכוכית לארץ ישראל.
כנער למד צבי בגימנסיה בגרודנו והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בתנועה דגלו ברכישת מקצוע ולכן עזב את הגימנסיה ולמד נגרות, מסגרות וחרטות.
בשנת התרצ"ג, 1933, הועבר מפעל הזכוכית מגרודנו לארץ ישראל כאן ניתן לו שמו "גביש", ובו הוא עבד. בהמשך נמכר המפעל לאחרים וצבי חזר לעבודתו כמסגר. בשעות הערב היה לנוטר ב"הגנה" המרכזית של המזרח התיכון. בשנת התרצ"ט, 1939, עבר לעבוד בנשקייה בסרפנד (צריפין) עבור הצבא הבריטי ובהמשך חזר לעבוד ב"גביש". בשנת התש"י, חזר "גביש" לידי משפחת יזרסקי ושם עבד עד לסגירתו בשנות ה-70 (למאה העשרים). לאחר מכן עבד בתעשייה הצבאית עד לפרישתו לגמלאות.
היה פעיל ב"רוטרי" ושימש כמזכיר הראשון של הסניף , פעילות שנמשכה עשרים שנה. התנדב בביטוח הלאומי בטיפול במשפחות שכולות מטעם משרד הביטחון. עסק באיסוף חומרים לתיעוד פעילות ההגנה בראשון לציון.
בשנת התש"ך, 1960, קיבל את פרס קפלן על רישום פטנטים בישראל, גרמניה ואנגליה.