אלטשולר גדעון
שנת לידה: תרפ"ח 1928
מקום לידה: ישראל, חיפה
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: צבא קבע
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשס"ט 2008
מקום קבורה: ישראל, רחובות
מרגלית דוד
 
מרגלית (כהנא) אטיה
אלטשולר נקדימון
 
אלטשולר (אפשטיין) חיה
    אלטשולר (מרגלית) חרות   אלטשולר גדעון    
ילדי האישיות המוצגת:   סלע (אלטשולר) בסמת שלומציון    סולימן (אלטשולר) מור    אלטשולר תמר    אלטשולר הדר    אלטשולר הילה

גדעון אלטשולר (אלשור) נולד בחיפה וגדל ברחובות. למד בבית הספר העממי בעיר. לאחר המלחמה למד מזרחנות ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. בצעירותו היה חבר ב"מכבי צעיר" וגויס ל"הגנה" על ידי המדריכים אך בנערותו הצטרף לאצ"ל [ארגון צבאי לאומי] ואחר כך התנדב לבריגדה היהודית. הוא שירת בגדוד השלישי של הבריגדה במצרים, בהולנד ובבלגיה. במלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 של חטיבת גבעתי ולחם בקרבות בלטרון, בתל א-ריש ובדרום. השתתף ב"מלחמה על המים" מול צבא סוריה. במלחמת ששת הימים (1967) היה סגן מפקד חטיבה 60 ונפצע בקרבות בסיני.
היה ממקימי מערך המודיעין של צה"ל ומוותיקי קציני חיל השריון בצה"ל, שימש ראש המטה של אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים. היה חבר התנועה למען ארץ ישראל השלמה, ממייסדי התחייה ומזכ"לה, וממקימי חוג הקצינים לביטחון ושלום.
במלחמת יום הכיפורים (1973) היה ראש המטה של אוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון, שלחמה בקרבות הבלימה בסיני וצלחה את תעלת סואץ לעומק מצרים. לאחר מלחמת יום הכיפורים, ב-1974, נשלח לכורדיסטן לארגן את אימון השריון של הפשמרגה, הצבא הכורדי, ונפגש עם המנהיג הכורדי מולא מוסטפא ברזאני. השתחרר מצה"ל ב-1975, בדרגת אלוף משנה.
עם שחרורו מצה"ל הצטרף לתנועה למען ארץ ישראל השלמה. נטל חלק בעליות על הקרקע באלון מורה ובקדומים. השתתף בשביתות הרעב מול משרד ראש הממשלה במחאה על הסכמים מדיניים שהיו כרוכים בפשרות מדיניות. כשהפגין נגד ביקור נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר בכנסת נעצר על ידי המשטרה ושהה במעצר מספר ימים.
היה בעל אידאולוגיה לאומית עקבית. היה ממייסדי "התחייה" וכיהן כמזכ"ל התנועה. לימים הצטרף לצומת, ואחר כך פרש ממנה. היה בין מקימי חוג הקצינים לביטחון ושלום, ועבד בשיתוף פעולה עם חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. לפני יישום תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף קרא לסרב פקודה.
היה ממייסדי היישוב הקהילתי כרמי יוסף במועצה האזורית גזר, ובמשך שנים עמד בראש שני הוועדים ביישוב – ועד האגודה והוועד המקומי.