לויוס (לוין) אספירה פירה
שנת לידה: תרע"ו 1916
מקום לידה: ארכנגלסק
שנת עלייה: תרצ"ט 1939
שנת הגעה למושבה: ת"ש 1940
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזבה:
שנת פטירה: תשל"ג 1973
לויוס ישעיהו יוסף
 
לויוס (ברמן) חנה
לוין יעקב
 
לוין סוניה
    לויוס זיגמונד זיגי זאב   לויוס (לוין) אספירה פירה    
ילדי האישיות המוצגת:   לויוס יאיר    כהן (לויוס) חנה    צביאלי (לויוס) אירית    קולר סאלי זלמן
צוואת אביה של פירה לויוס אל צאצאיו
הורי פירה לויוס בעיר הקיט Sotshi שלחוף הים השחור, 1954
פירה וזיגי לויוס בריגה טרם נישואיהם, 1937.
פירה וזיגי לויוס וילדיהם, שנות החמישים (למאה ה-20)
פירה וזיגי לויוס, בתם חנה ונכדם בחצר הבית
פירה לויוס מוזמנת לטקס העלאת עצמותיו של ז'בוטינסקי ארצה, התשכ"ד, 1964
"האשה המצרייה", עבודת גבס של פירה לויוס
"פירות" עבודת גבס של פירה לויוס
"הבובה במטבח"-עבודת גבס של פירה לויוס
שלט לזכרה של פירה לויוס בגן ילדים שהוקם על שמה בשיכון גורדון בשיתוף העירייה ו"ברית נשי חרות".
 
בשלושים לפטירתה של פירה, אספה המשפחה את החברים וביניהם היה עמנואל בקר. זה נעמד ואמר:" אני מוכרח לספר לכם סיפור שפירה השביעה אותי שעד יום מותה לא אגלה אותו לאף אחד. יום אחד באה אלי פירה ואמרה שהיא צריכה ממני עזרה , היא צריכה ממני את המשאית שלי. צבענו את המשאית בצבעי הצבא הבריטי ובעזרת ידיד נוסף חבר האצ"ל שעבד בסרפנד (לימים צריפין), חדרנו למחנה והחרמנו לבריטים נשק רב."
והוסיף בנה יאיר לויוס בפליאה :"לא אבא ולא אף אחד אחר במשפחה ידע על מעשה זה."
 
 

פירה לויוס נולדה בעיר ארכנגלסק, שלחופי הים הלבן בעת שהוריה היו במסע נדודים בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה שבה המשפחה לריגה ושם סיימה בית ספר יסודי ובית ספר תיכון (בהנהלת ש. גורפינקל). בהמשך סיימה את אוניברסיטת לטביה בפקולטה לחקלאות, בשאיפה לעלות לארץ ישראל. בנוסף השתתפה בקורס "גננות" מטעם משרד החקלאות הלטבי (1935) ובקורס "גזירה, תפירה ומודוליזציה" (בשנת 1938).
בעיר הולדתה הייתה חברה בתנועה הציונית "בית"ר". בשנת התרצ"ז, 1937 נישאה לבעלה זיגי (שהגיע מפלשתינה לביקור אצל הוריו בריגה) ובשנת התרצ"ט, 1939 עלתה עמו לארץ ישראל בעזרת סרטיפיקט שקבלה מ"משרד הפספורטים הבריטי" בריגה המעיד כי הנה בריאה. תחילה התגוררו בני הזוג בתל אביב, אך כעבור שנה התיישבו בראשון לציון.
פירה לויוס הייתה חברה באצ"ל ולזכותה פעילויות מחתרתיות רבות גם בעבודת האזנה (פיזית), וגם במודיעין ב"שירות הידיעות"של הארגון. בהמשך הייתה פעילה בפלוגת הגיוס של בית"ר (ברית טרומפלדור), חברה בתנועת "החרות" (ומועמדת מטעמה לכנסת ה-6), חברה ב"ברית נשי חרות", חברה בארגון הסורופטימיסטיות ובארגונים נוספים. לזכותה פעילות התנדבותית: עזרה לעולים חדשים ולילדים עם קשיי דיבור; וכן הייתה חברה בוועדת הקליטה ובוועדת השמות של העירייה; וקצינה במל"ח (מחסנים לשעת חירום). כשבעלה חלה, החלה לייצר בחצר ביתה בובות מגבס בדמויות שונות לקישוט הבית ומכרה אותן לאור שליטתה בשפות רבות עסקה בתרגומים עבור התעשייה האווירית (אך לא קבלה קביעות בגלל חברותה הקודמת באצ"ל). לימים הקימה בראשון לציון את ה"תחנה העירונית לשירות הפסיכולוגי" ועבדה שם כמזכירה. לאחר מותה הוקמה ספרייה על שמה במקום.
נפטרה בעודה צעירה לימים והובאה למנוחת עולמים בראשון לציון