נחמיאס יעקב
שנת לידה: תרפ"ב 1922
מקום לידה:
שנת עלייה:
שנת הגעה למושבה: תרפ"ז 1927
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: צבא קבע
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשס"ו 2006
קריסטל אהרן
 
קריסטל נחמה
נחמיאס אברהם
 
נחמיאס (שולמן) צפורה
    נחמיאס (קריסטל) אסתר   נחמיאס יעקב    
ילדי האישיות המוצגת:   נחמיאס יוסי    גל (נחמיאס) גלית    נחמיאס צפורה ציפי    נחמיאס רן
יעקב נחמיאס (מימין) בעת לימודיו בלרנקה, התרצ"ז, 1937
יעקב נחמיאס וחבריו הלוחמים מגדוד 52 של חטיבת גבעתי ליד המשוריין, התש"ח, 1948
יעקב נחמיאס בעת שליחותו בחו"ל מטעם "המוסד-קיסריה"
יעקב נחמיאס (יושב שלישי מימין) יו"ר הוועדה החקלאית בראשון לציון
מציוריו של יעקב נחמיאס.
יעקב נחמיאס עורך הספר "משפחות חקלאיות בראשו לציון"

יעקב נחמיאס נולד בנס-ציונה. בשנת התרפ"ז, 1927, התיישבה המשפחה בראשון לציון בבית הפקידות השני (כיום בית יד לבנים). למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה ובקולג' האמריקאי בלרנקה שבקפריסין.
בנעוריו הצטרף ל"הגנה". במלחמת השחרור לחם כמ"מ וכסמ"פ בפלוגה א' של גדוד 52 בחטיבת גבעתי. פיקד על אחד הכוחות בפשיטה הנועזת על מפקדת חסן סלאמה, בפאתי רמלה, בליל 3 באפריל 1948, פעולה שפתחה את מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים. במבצע "יואב", באוקטובר 1948, הוביל את חייליו בקרב פנים אל פנים קשה על המשלטים המבוצרים בחוליקאת (כיום חלץ). במחיר כבד הבקיע הגדוד את הדרך אל הנגב ואיפשר את שחרור באר-שבע וכיתור הצבא המצרי בפלוג'ה.
לאחר המלחמה התמנה למפקד הבסיס הצבאי "גוש מגן". בהמשך, עבר לחיל המודיעין ומילא מגוון תפקידים, ביניהם מפקד יחידה לתפקידים מיוחדים (קת"מ) שהפעילה סוכנים בגזרה המצרית ובגזרה הירדנית. לקח חלק חשוב בתכנון מבצע הונאה מתוחכם, במסגרתו נעשה שימוש בסוכן כפול על מנת לחסל את הגנרל מוסטפה חאפז, מפקד המודיעין המצרי והאחראי לפעולות "הפדאיון" מרצועת עזה נגד ישראל (יולי 1956).
בשנות השישים (למאה ה-20) "הושאל" כמפעיל ל"קיסריה", יחידת המוסד להפעלת סוכנים בארצות ערב, ויצא לשליחות בחו"ל. במסגרת תפקידיו עמד בקשר עם זאב גור-אריה (וולפגנג לוץ), הסוכן הישראלי הבכיר במצרים בתקופת משבר המדענים הגרמניים, ועם אלי כהן שפעל בסוריה והועלה שם לגרדום.
בשובו ארצה פיתח את תחום הלוחמה הפסיכולוגית באמ"ן והתמנה למפקד יחידת חוקרי השבויים שאותה הפך למקור מודיעיני ראשון במעלה בתקופת המרדפים בבקעה ובמלחמת ההתשה. תחת פיקודו צורפו חוקרי השבויים למבצעים של היחידות המובחרות, וסיפקו להן מודיעין טקטי בזמן אמת. במקביל, הקים מערך להכשרת טייסים ולוחמי סיירות לאפשרות נפילה בשבי. בתפקידו האחרון כמפקד "חצב", יחידת איסוף ממקורות גלויים ואיסוף מסמכי שלל, קידם את תהליכי הפקת המודיעין האסטרטגי והמדיני מן המדיה הערבית והמזרח-אירופית. במלחמת יום הכיפורים הפעיל את היחידה בחזית הסורית והמצרית. הקים בסיס קדמי ממערב לתעלת סואץ, בפאיד, ממנו הופצו בזמן אמת לכוחות בשטח ידיעות חיוניות שמקורן בפקודות מבצע, מפות מיקוש ומסמכים סודיים של הצבא המצרי. במשך שנים רבות לאחר שחרורו התנדב לשירות מילואים בחיל המודיעין.
בשנת 1976 הקים במשטרה צוות מודיעין מיוחד ללחימה בתופעת סחיטת דמי חסות. לאור המידע שחשף התריע בפני פיקוד המשטרה ובפני ועדת שימרון (1978) על התפתחותו של פשע מאורגן בישראל. משלא נעשה דבר בנושא, התפטר. שנה לאחר מכן התמנה כעוזר שר התעשייה והמסחר דאז, אריאל שרון, לקידום התיעוש במגזר הלא יהודי. כעבור שש שנים פנה לעסקים פרטיים בתחום המודיעין הכלכלי.
במשך כל שנותיו טיפח את הפרדס ואת מטע הזיתים שנטע. כיהן כיו"ר הוועדה החקלאית בראשון לציון והתנדב לסייע בהנצחת מורשת חיל המודיעין ומורשת חקלאי ראשון לציון. ערך את הספר "משפחות חקלאיות בראשון לציון" והשקיע מאמץ רב בכתיבה ובעריכה של הספר "גדוד 52 של חטיבת גבעתי במלחמת השחרור".