בן כהן (פוחצ'בסקי) אפרת
שנת לידה: תרנ"ט 1898
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: מורה
שנת עזיבה:
לאן עזבה:
שנת פטירה: 1992
פריזנט משה
 
פריזנט חיה
פוחצ'בסקי מיכל זלמן
 
פוחצ'בסקי (פינשטיין, נפש) נחמה
    בן כהן (פריזנט) צבי   בן כהן (פוחצ'בסקי) אפרת    
ילדי האישיות המוצגת:   בן כהן גדעון משה    ארבל (בן כהן) רות
אפרת פוחצ'בסקי (משמאל) וחבריה בר כוכבא מאירוביץ (למעלה) ולאה ובן ציון אידלנד
בחתונת אפרת וצבי בן כהן, ראשית שנות העשרים (למאה ה-20)
מימין: אפרת וצבי בן כהן. משמאל: צפורה שורץ
אפרת פוחצ'בסקי (למעלה משמאל), מרים לובמן (למטה) וחברות, שנות העשרים (למאה ה-20)
אפרת בן כהן ועבודת הבד שלה ליד מכונת התפירה

אפרת בן כהן נולדה בראשון לציון. למדה בבית הספר העממי ("חביב") במושבה, בבית הספר לבנות ביפו ובסמינר לוינסקי בתל-אביב. יחד עם אביה, יצאה לעבוד בכרמים ובשדות ועם אמה, עסקה בהוראת העברית לחקלאי המושבה והייתה פעילה באגודת "לינת צדק" (חברה להגשת עזרה רפואית במאה ה-19). מתוך היענות להזמנתה של הנריאטה סאלד, שהייתה ידידת המשפחה, עברה לירושלים במטרה ללמד את הבנות תפירה.
עסקה כל שנותיה במלאכת יד ויצרה יש מאין - יצירות שונות משאריות בדים וכו'.
עם שובה לראשון לציון, נישאה לאיש הגדוד העברי צבי בן כהן והשניים הקימו את ביתם במושבה.
בשנות השלושים (של המאה העשרים), בתקופה שלפני המכבייה הראשונה, כיהנה כמזכירת המכבי העולמי. ערב מלחמת העולם השנייה, בעת שביקרה עם שני ילדיה בארצות-הברית, נתקעו השלושה שם מבלי יכולת לחזור ארצה. בנה גדעון, שהתנדב לשרת בצבא האמריקאי, נפל באחד הקרבות האחרונים של המלחמה.
אחרי המלחמה, חזרה לראשון לציון. היא הקימה את הלשכה המשפטית של ויצ"ו ועבדה בה בהתנדבות במשך שנים רבות.
כמו אמה, החדירה בנשים רוח עמידה על זכויותיהן. בכל שנות פעילותה נהגה על פי הכלל: לעשות דברים בהתנדבות ומתוך יזמה אישית ובהתאם לכלל הזה סייעה לכל דיכפין: לימדה עברית נשים תימניות, לימדה צעירים שהגיעו מחוץ לארץ והתגוררו בבית הוריה, לימדה את העולות מגרמניה ועוד.
במשך כל חייה, הקפידה על עברית רהוטה. במשך שנים, כולל בשנותיה האחרונות, היוותה מקור רב ערך לחוקרי תולדות ארץ ישראל שהתדפקו על דלתה.
את שנותיה האחרונות עשתה בירושלים, ליד בתה, ומשנפטרה, הוחזרה למקור מחצבתה והובאה לקבורה בראשון לציון.