ניר (קלר) נירה
שנת לידה: תרצ"ה 1935
מקום לידה: ישראל, נס ציונה
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה: תשי"ח 1958
לאן עזבה: ישראל, באר שבע
שנת פטירה:
מקום קבורה:
וידנפלד יהודה
 
וידנפלד רגינה
קלר אשר
 
קלר לאה
    ניר (וידנפלד) עמוס   ניר (קלר) נירה    
ילדי האישיות המוצגת:   ניר אהוד    פיטרמן (ניר) רותי    ירדני (ניר) אביטל
נירה ובתיה קלר בצעירותן
נירה קלר (שורה אמצעית ראשונה משמאל), סיום שנת לימודי נגינה אצל בת שבע פרפרי, שנות הארבעים (למאה ה-20)
נירה קלר (שורה שנייה מלמטה שנייה משמאל)) וחבריה באגודת הבריאות בבית הספר, שנות הארבעים (למאה ה-20)
נירה קלר ובני כיתתה בגינת בית הספר, שנות הארבעים (למאה ה-20)
נירה קלר (שורה שנייה מלמטה, שלישית מימין) וכיתתה בגינת בית הספר. המורה אברהם סלומון.
נירה קלר (שורה שנייה מלמטה חמישית משמאל) בטיול גמר של כיתה ח' לתל חי, י"א באדר התש"ט, 1949
נירה קלר (גוש ימין גדול, שורה שלישית מלמטה, ראשונה משמאל), בתמונת מחזור כ"ז, התש"ט, 1949
1.נירה קלר (למעלה במרכז, עם משקפי שמש) בטיול גמר של כיתה ח', התש"ט, 1949.
נירה קלר (כורעת ראשונה משמאל שורה שנייה מלמטה), כתה י' גמנסיה ריאלית ראשון לציון, התשי"א, 1951.
נירה קלר (שורה תחתונה רביעית משמאל) בוגרת מחזור י' התשי"ג, 1953
נירה קלר וכיתתה בגימנסיה על רקע הצריף בגימנסיה (בשכונת אברמוביץ), ראשית שנות החמישים (למאה ה-20)
נירה קלר בעת שירותה הצבאי, שנות החמישים (למאה ה-20)
נירה קלר כחיילת מצטיינת בבית הנשיא יצחק בן צבי, שנות החמישים (למאה ה-20)
הזמנת נשיא המדינה חיים הרצוג לנירה ניר לקבלת "אות הנשיא",
תעודת הוקרה לנירה ועמוס ניר על פעילותם ההתנדבותית במסגרת ארגון "עזרה"

נירה ניר נולדה בנס ציונה. גדלה והתחנכה בראשון לציון. למדה בבית הספר העממי (חביב) ובגימנסיה הריאלית. בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים בעבודה סוציאלית ולימודי תעודה בקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר אילן.
בנעוריה חברה בתנועת המכבי הצעיר.
את שירותה הצבאי עשתה בשלישות הראשית. זכתה בתואר "חיילת מצטיינת" מידי נשיא המדינה.
כעובדת סוציאלית החלה את עבודתה בלשכת הרווחה בבאר שבע, ובהמשך, ובמשך שמונה עשרה שנים, עבדה בלשכת הרווחה בתל אביב. כיהנה כקצינת מבחן וכמפקחת בשירות לילד ולנוער - פיקוח על משפחות אומנה ועל מוסדות לילדים ממשפחות במצוקה. בהמשך, הקימה בבית חולים "מאיר" את השירות הסוציאלי. לאחר הפרישה לגמלאות עסקה בפעילות התנדבותית. יחד עם בעלה, הקימו בארגון "עזרה" - ארגון שהוקם אחרי מלחמת יום כיפור עבור עולים דוברי אנגלית לתמיכה בהם ולסייע להסתגלותם בארץ - את האגף הישראלי. יחד קיבלו תעודת הוקרה מהארגון "על עבודתכם הבלתי נלאית לקידום נושאי החינוך והרווחה למען שכבות המצוקה, עולים וותיקים כאחד ולשילוב העולים בחברה הישראלית [...] התעשרנו מגישתכם ויעוצכם המקצועיים והרווחנו מהצרוף הנדיר של הידע והנסיון הן בתחום הפסיכולוגיה והן בתחום העבודה הסוציאלית".