בן דוד (דודזון) עשהאל
שנת לידה: תרס"ח 1908
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: אגרונום
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשס"א 2001
ארליך לודוויג
 
ארליך גרטה
דודזון (ריבקינד) מנחם מנדל
 
דודזון (קיימוביץ) חיה
    בן דוד (ארליך) שושנה   בן דוד (דודזון) עשהאל    
ילדי האישיות המוצגת:   בן דוד מנחם    בן דוד און    בן דוד חיי    בן דוד גור
עשהאל ואבישי דודזון (במרכז) וחברים (אלישיב ויס ויוסף דשבסקי)
עשהאל דודזון, (שורה שנייה, ראשון משמאל) בקבוצה הספורטיבית "היעלים", התרפ"ב, 1922
עשהאל בן דוד, מורה בכפר הנוער "שפיה", עם כיתתו
עשהאל בן דוד בעת שירותו בצבא הבריטי, בבריגדה היהודית. שנות הארבעים (למאה ה-20)
עשהאל בן דוד )שלישי מימין) ובני ראשון לציון המתנדבים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, התש"ב, 1942
עשהאל ושושנה בן דוד ליד המכונית הראשונה שלהם בחוות הלימוד בירושלים. מספר המכונית: M 434
עשהאל בן דוד (שלישי משמאל) במאהל בדואי עם רחל ינאית בן צבי, רעיית נשיא המדינה, וקדיש לוז שר החקלאות
עשהאל בן דוד (שלישי משמאל), בטקס פתיחת אולימפיאדת הנכים בירושלים. מימינו זלמן שז"ר, נשיא המדינה, ואהרון ידלין, סגן שר החינוך. מימין: טדי קולק ראש עיריית ירושלים
עשהאל בן דוד עם נשיא המדינה אפרים קציר בחנוכת בית ספר שדה "צוקי דוד" בסנטה קטרינה
עשהאל בן דוד עם ראש הממשלה יצחק רבין ורעייתו לאה למרגלות הר משה בסיני
עשהאל בן דוד עם נכדיו
מצפה עשהאל בבית ספר שדה הר הנגב
מפרסומיו של עשהאל בן דוד
סיפור חייו של עשהאל בן דוד
האחים דודזון (יושבים לפנים) וצאצאיהם

עשהאל בן דוד (דודזון) נולד בראשון לציון. למד בבית הספר העממי ("חביב") במושבה ובמקוה ישראל. בוגר הסמינר למורים "דוד ילין" בירושלים.
למד בוטניקה באוניברסיטה של לייפציג בגרמניה ואגרונומיה בטולוז שבצרפת.
חבר פעיל ב"הגנה". ספורטאי רב-גוני וחבר בקבוצת הכדורגל של המכבי בראשון לציון. אהבתו לספורט ולידיעת הארץ - שתי תכונות שליווהו לאורך חייו. כבר בתקופת לימודיו בסמינר, הצטרף לאגודת "המשוטטים" והאיץ בחבריו לצאת לטיול - אז נדיר - למצדה. עם תום לימודיו בסמינר, היה למורה בכפר הילדים "שפיה" ולחבר פעיל בוועד מורי השומרון.
אחרי עליית הנאצים לשלטון, נשלח על ידי הסוכנות היהודית להכשיר נוער בגרמניה לקראת עלייה. בשובו לארץ, הוא עובד כמורה בשפיה ובקריית ענבים.
בספטמבר 1938, יוצא יחד עם אשתו ובנם הבכור לטולוז שבצרפת, שם לומד בפקולטה לחקלאות ומקבל תואר "אגרונום".
בשנת התש"א, 1941, התגייס לצבא הבריטי ושירת בבריגדה היהודית.
בקרבות הבריגדה נפצע בעיניו ומשהחלים, התמנה לקצין הסעד של הבריגדה.
בצה"ל, כקצין בדרגת סגן אלוף, ובהוראתו של דוד בן גוריון, ראש הממשלה, הקים את יחידת הסעד ובהמשך, את השק"ם.אחרי השחרור התמנה לסמנכ"ל משרד החקלאות ובמשך שלוש-עשרה שנים, בתפקידו זה, טיפח את החינוך החקלאי בארץ, יזם את תערוכת העשור שהתקיימה בבית דגן והיה שותף להקמת היחידה לחינוך התיישבותי שכללה את כל בתי הספר החקלאיים בארץ.
בשנת 1963, יצא לאמריקה בשליחות ההסתדרות הציונית יזם בניו יורק את מצעד ההוקרה למדינת ישראל, מצעד שהפך למסורת. כשחזר, התמנה למנהל רשות הספורט ולמרות המיתון הכבד ששרר בארץ הצליח לשכנע את שר האוצר, פנחס ספיר, להילחם באבטלה באמצעות בניית מתקני ספורט וברכות ברחבי הארץ. טיפח את מכון וינגייט, יזם את הקמת היכל הספורט ביד אליהו שבתל אביב וכיהן כיו"ר איגוד הכדורסל.
אחרי מלחמת ששת הימים (1967), התבקש לשמש קצין מטה לחקלאות ביהודה ובשומרון וסייע לחקלאים פלשתינאים לטפח גידולי שדה.
עם פרישתו לגמלאות, הצטרף ל"חברה להגנת הטבע" כמנהל מחלקת הבנייה והביא לבניית בתי ספר שדה ולאחזקתם. בעת הפינוי מסיני, הצליח להעביר את המתקנים מבית ספר שדה "ימית" לבית ספר "אלון התבור". בבית ספר שדה חוף הכרמל הקים את "בית גייל" לזכרה של הצלמת חובבת הטבעגייל רובין שנרצחה בפיגוע בכביש החוף. בחברה להגנת הטבע כיהן במשך עשרים שנה ופרש ממנה בהיותו בן 85 שנה.
משנפטר, הובא לקבורה בעיר הולדתו ראשון לציון. ביום השנה לפטירתו, חנכה "החברה להגנת הטבע" את "מצפה עשהאל" בבית ספר שדה "הר הנגב".
מפרסומיו: - בן-דוד עשהאל (תשי"ז, 1957). משקי עזר בישראל. הוצאת המדור לפרסומים חקלאיים, משרד החקלאות והסוכנות היהודית - המרכז המשותף להדרכה חקלאית. חוברת מס' 14.
- בן-דוד עשהאל (1999). "והגדת לבנך...": סיפורם של בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע. תל-אביב: החברה להגנת הטבע.
- בן-דוד עשהאל (2000). גייל רובין צלמת הטבע של ארץ ישראל. בתוך: גבריאל ברקאי ואלי שילר (עורכים), נופי ארץ-ישראל, ספר עזריה אלון.
ירושלים: הוצאת אריאל, תל-אביב: החברה להגנת הטבע.
- בן-דוד עשהאל (2001). תולדות רשות הספורט 1960-1970, עשר השנים הראשונות.