חביב (לוין) שולמית
שנת לידה: תרנ"ג 1893
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: מורה
שנת עזיבה:
לאן עזבה:
שנת פטירה: תשל"ח 1978
השתייכות לקבוצות
חביב לובמן (בוריס) דב אברהם
 
לובמן חביב רבקה
לוין אשר
 
לוין (גולדבלט) דבורה
    חביב (לובמן) זרובבל   חביב (לוין) שולמית    
ילדי האישיות המוצגת:   חביב רם    חביב אמנון    גרין (חביב) תרצה
שולמית לוין בז'נבה, בגמר לימודיה, התרע"ג, 1913
המורה שולמית לוין (שורה אמצעית שלישית מימין) עם כיתתה, שנות העשרה (למאה ה-20)
שולמית לוין (יושבת רביעית משמאל) ותלמידיה בטיול בירקון, שנות העשרה (למאה ה-20)
גלויה מזרובבל חביב, המשרת בגדוד העברי, אל ידידתו (לימים אשתו) שולמית לוין, אתתמ"ט -התר"פ, 1920
בחתונתם של שולמית לוין וזרובבל חביב, בחצר ביתו של אשר לוין, התרפ"ד, 1924
שולמית חביב (שורה אמצעית, מימין, בזרועותיה בנה רם), הוריה ובני המשפחה, התרפ"ה, 1925
שולמית וזרובבל חביב וילדיהם, התרצ"ה, 1935
הבית והכרם - בית שולמית וזרובבל חביב, התש"ד, 1944

שולמית חביב, בתם הבכורה של דבורה ואשר לוין, נולדה בראשון לציון. נמנתה עם ראשוני הילדים שהתחנכו בגן הילדים שאך זה נוסד במושבה. למדה בבית הספר העממי ("חביב") ומשסיימה,- כשנה לפני ייסוד גימנסיה "הרצליה" בתל-אביב ובאין בית ספר תיכון באזור, נשלחה על ידי הוריה להמשך לימודיה התיכוניים בג'נבה, שווייץ. עם שובה לראשון לציון, ובמשך שלוש שנים, לימדה צרפתית בבית הספר. נמנתה עם הראשונות שנתנו יד להקמת הספרייה במושבה. כמו כן, לקחה חלק בפעילות של אגודת "לינת צדק" - הגשת סעד לחולים ולנזקקים.
בשנת התרפ"ב, 1922, חדורת רעיונות חלוציים-סוציאליסטיים שמילאו את לבה, ואחרי שעברה הכשרה חקלאית במקוה ישראל, פנתה שולמית לוין בבקשה להתקבל כחברה בקבוצת אילת השחר. במכתבו של אברהם הרצפלד אליה, מיום יט' מרחשון תרפ"ב, הוא מאשר את קבלתה לעבודה בקבוצה ובמקביל מגיע מכתב מ"קבוצת הפועלים" אילת השחר ובו הזמנה "לעבוד בתור חברה" שם.
בשל התנגדותו הנחרצת של אביה, נאלצה לוותר על רצון ההגשמה החלוצית.
במושבה היא פעילה במאבקן של הנשים לקבלת זכות בחירה. בזיכרונותיה של עדינה כהנסקי, פעילה בולטת אף היא. היא מספרת ששולמית לוין ארגנה קבוצת נשים שהתכנסה בבית נחמה פוחצ'בסקי שם ייסדו את הסתדרות הנשים הראשונה במושבה שמטרתה השגת שיווי זכויות לנשים במקום (מ. שילה, מתוך: המאבק על הקול, 2013).
עם נישואיה לזרובבל חביב, הקימו את ביתם (תחילה את צריפם) ברוח האידאלים הלאומיים והחברתיים, בלב הכרמים שמחוץ למושבה, במטרה לנהל חיי פשטות ולהקים משק חקלאי עצמאי אגב הקפדה על עבודה עברית.
בשנות השלושים, נבחרה שולמית לוועדת "גן השעשועים" ולוועד החינוך במושבה.
לאחר קום המדינה, עסקה בהתנדבות בהוראת עברית לעולים חדשים.