רוזן שרגא פייבוש
שנת לידה: תרי"ב 1852
שנת עלייה: תרמ"ז 1887
שנת הגעה למושבה: תרנ"א 1891
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרצ"ב 1932
השתייכות לקבוצות
שקולניק אשר אנשל
 
שקולניק רחל
רוזן ראובן
 
רוזן חנה
    רוזן (שקולניק) חיה גיטל   רוזן שרגא פייבוש    
ילדי האישיות המוצגת:   רוזין (רוזן) שושנה    רוזין עמנואל    רוזן אלישיב דב    רוזין היימן משה    רוזין חנה    רוזן אדם    גרפינקל (רוזן) רבקה
כתב ידו ועיטוריו של הקליגרף שרגא פייביש רוזן - מכתב ברכה לאשת הברון רוטשילד
בכרמו של שרגא פייביש רוזן

שרגא פייבוש רוזן נולד בלופצי, פלך למברג, גליציה (אז אוסטריה). התחנך על ברכי החסידות ופנה אל ההשכלה. נעשה בקי בספרות ישראל לדורותיה ושלט בשפות מספר.
במסגרת עמותת "עם עולם" שקמה ברוסיה - עמותה להתיישבות באמריקה, היגר לקנדה; ערך שם עיתון עברי. חזר לבסרביה, התקשר עם חובבי ציון שהתעוררו לעלות לארץ ישראל על מנת להיות חקלאים ובשנת התרמ"ז, 1887, עלה עמם. תחילה התיישב בבאר טוביה ובהמשך התקבל כמורה בעקרון (מזכרת בתיה).
בשנת התרנ"א, 1891, הגיע לראשון לציון והחל את עבודתו כמורה בבית הספר יחד עם ראשוני המורים. חמש שנים כיהן בתפקידו זה, בשנים התרנ"א-התרנ"ה, 1895-1891, והיה פעיל בהחייאת השפה העברית. לצורך ההוראה תרגם לעברית פרקים משל גדולי הפדגוגים הצרפתיים וכן את ספרו של מנשה מאירוביץ "תולעת המשי". כתב מאמרים רבים בעיתונים העבריים בארץ ובחוץ לארץ כמו גם סיפורים לילדים. נמנה עם מייסדי אספות המורים. במשך שנים כיהן כמזכיר בית הספר וכחבר ועד בית הספר.
נוסף על פעילותו הענפה בבית הספר, כיהן שרגא פייבוש רוזן כמזכיר הוועד החקלאי הראשון במושבה. חבר בכל ועדי המושבה ומזכיר המושבה. נמנה עם מייסדי ערבי הקריאה ועם המרצים בערבים הללו. חבר ועד התרבות הראשון של בית העם. גבאי בית הכנסת, חבר במועצת היקב.
שאיפה עזה הייתה לו, לעבוד את עבודת החקלאות. משקיבל מהברון נחלה ובה כרם, בית ומשק, היה לאיכר למופת, כורם שידע את כל פרטיה של תורת הגפן והשקד. נהג לשהות בכרמים עד שעות הלילה המאוחרות במטרה ללמוד את טבעו ואת טיבו של הצמח בכל שעות היום והלילה, בגשם ובשמש וברדת הטל.
שרגא פייבוש רוזן היה כותב כתיבה תמה וכתיבה אמנותית ובשל כך היה לקליגרף "היחיד בדורו" בראשון לציון. במשך שלושים שנה היה כותב הפרוטוקולים ואגרות הברכה שנשלחו אל הברון ואל נכבדים אחרים. העיטור המסולסל והמיוחד במינו שיצר לשם "ראשון לציון" מתנוסס כיום בתצוגות המוזיאון ועל גבי תדפיסי אלבום המשפחות.