בשארי סעדיה
שנת לידה: תרנ"ה 1895
מקום לידה: תימן
שנת עלייה: תר"ע 1910
שנת הגעה למושבה: תרע"ב 1912
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה: התר"פ 1920
שנת פטירה: תשמ"א 1981
השתייכות לקבוצות
 
בשארי מעודה
 
בשארי (דמארי) סעידה
    בשארי יונה   בשארי סעדיה    
ילדי האישיות המוצגת:   בשארי שמעון    בשארי יוסף    בשארי בנימין    בשארי יהודה    בשארי מתיתיהו    בשארי שמואל    בשארי מזל    בשארי שרה    הפטקה (בשארי) צפורה    קצ'קה (בשארי) אסתר    פרוכט (בשארי) חבצלת    ג'דה (בשארי) רות
סעדיה בשארי (באמצע) וילדיו שמואל ורותי, 1959
הרב בשארי נואם בישיבת מועצת נחלת יהודה, משמאלו יושב ראש המועצה אלימלך צמיר
"ידיד היתומות", השו"ב של נחלת יהודה, סעדיה בשארי תורם מכספו לנזקקים
הזמנה להכנסת ספר תורה של סעדיה ויונה בשארי, לרגל הגיעם לגבורות וליובל שנים לעלייתם לארץ.

סעדיה בשארי נולד בתימן. בן חמש התייתם מאביו. בן 14 הוסמך להיות שוחט ושנה לאחר מכן נשא לאישה את יונה והשניים עלו לארץ. תחילה התיישבו ביפו ובשנת התרע"ב, 1912, עברו לראשון לציון, כאן עבד כפועל חקלאי ובבניין. בהמשך, בשנת התר"פ, 1920, ולאחר מאמצים רבים ובזכות היותו שוחט, קיבל חלקת אדמה בנחלת יהודה, שם שימש שוחט מוסמך (עקב מחלוקות באשר לכשרות השחיטה התימנית נזקק לאישורם של הרבנים קוק ועוזיאל.) בנוסף, כיהן כ"מורי" ועבד גם בבניין.
במסגרת פעילות הציבורית, כיהן בוועדהמושב וכנציג התימנים באזור שעל זכויותיהם נאבק. יזם והקים מניין תימני-ספרדי בבית הכנסת ואת ספר התורה לבית כנסת זה תרם יצחק בן צבי (לימים נשיא המדינה) שאתו היה מיודד.