סולימן אברהם
שנת לידה: תרנ"א 1891
מקום לידה: אורפא
שנת עלייה: תרנ"ז 1897
שנת הגעה למושבה: תרס"ב 1902
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: פועל ביקב
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשל"ח 1978
השתייכות לקבוצות
כהן אליעזר
 
סולימן שלמה
 
סולימן אסתר
    סולימן (כהן) זהבה ג'ויה   סולימן אברהם    
ילדי האישיות המוצגת:   מזרחי (סולימן) אסתר    אלירז (סולימן) ג'מילה יפה    סולימן שלמה    מזרחי (סולימן) רחל    סולימן יוסף אוסי    מזרחי (סולימן) שרה    מזור (סולימן) קלרה    כדר (סולימן) בת שבע    סולימן יעקב    לוי (סולימן) שושנה    סולימן חיים
אברהם סולימן (יושב משמאל) עם חבריו עובדי היקב
אברהם סולימן (מימין) ואהרון מימון, עובדי היקב
אברהם סולימן נואם בטקס שמתקיים ביקב
אברהם סולימן (עומד במרכז) בטקס שמתקיים ביקב.בנוכחות הרב חיים דוד הלוי (יושב במרכז)
אברהם סולימן וקבוצת עובדי היקב
פרס עבודה של ההסתדרות לקבוצות עובדים (ביניהם אברהם סולימן) ביקב בראשון לציון תש"ך, 1960
אברהם סולימן עם דוד בן גוריון בביקורו ביקב, 1972
 
בעת ביקורו של הברון רוטשילד ביקב, הגיש לו אברהם סולימן מכתב בשם הפועלים ובו בקשה לקבל אדמות כפי שקיבלו האיכרים. הברון הודיע על הסכמתו לחלק 10 דונם לכל פועל. מנהל היקב אברהם שפירא, דחה את ביצוע ההבטחה שוב ושוב. רק אחרי שהתייצב אברהם במשרדו ואיים בשביתת שבת, ניתנה הוראת הביצוע.
 
 

אברהם סולימן נולד באורפה. אחרי מות אביו במלחמת הטורקים והארמנים, עלה עם אמו וארבעת אחיו לארץ בשנת התרנ"ז, 1897.
המשפחה התיישבה בירושלים ואברהם בן ה-13 עבד במאפיה. בהמשך, החל לעבוד ביקב בראשון לציון בימי הבציר.
בשנת התרס"ב, 1902, התיישב עם בני המשפחה בראשון לציון שם הקימו את שכונת האורפלים במזרח המושבה.
אברהם סולימן החל את עבודתו ביקב כפועל ועד מהרה היה למנהל עבודה, למד את שפת האידיש והשפה הספניולית-שפת הדיבור של שאר הפועלים- ואף התמנה ליו"ר ועד העובדים.
במשך שמונים שנה רצופות, עד זקנה ושיבה, התמיד בעבודתו ביקב. כשמלאו 50 שנה לעבודתו, רשמה אותו אגודת הכורמים בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.
סיפורים רבים סופרו על פעילויותיו ויוזמותיו בתקופות עבודתו הארוכה. להלן אחד מהם: בתקופת הבציר של שנת 1938, נפל אחד הפועלים לבריכת התסיסה, אל תוך קליפות הענבים המסוכנות בשל הגזים הרעילים הנפלטים מהן. ירד אברהם סולימן אל הבריכה בנסיון להציל את הפועל והתעלף. לא התייאש ומשהתאושש, ירד שוב. אולם גם הפעם גרם הגז הרעיל לעילפון מחודש. גם הוא וגם הפועל נחשבו מתים ונקבע זמן להלווייתם. אולם אז הופיע מנהל היקב, זאב גלוסקין, והצילם מעלפונם והשניים קמו לתחייה.