פורטר אלישבע
שנת לידה: תרס"ט 1909
מקום לידה: אוסטריה, וינה
שנת עלייה: תרצ"ג 1933
שנת הגעה למושבה:
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: אמנית
שנת עזיבה:
לאן עזבה:
שנת פטירה: תשמ"ז 1987
פורטר יצחק
 
פורטר פאני פנינה
אנגל משה מוריץ
 
אנגל שרה סידוניה
    פורטר דוד   פורטר אלישבע    
ילדי האישיות המוצגת:   פורת (פורטר) דן    לבל (פורטר פורת) דינה
משפחת פורטר
אלישבע פורטר טווה צמר

אלישבע פורטר נולדה בווינה. למדה עיצוב פנים בלוזאן, שוויץ. בשנת התרצ"ג, 1933, בניגוד למוסכמות של משפחתה, כציונית בהשקפתה, עלתה לארץ והקימה את ביתה בתל אביב.
עבדה במשך שנים רבות כמנהלת חשבונות בחברת השילומים הממשלתית.
בחצר ביתה בתל אביב פתחה בית טוויה לצמר מקומי ושיווקה את הצמר לבתי ספר וליחידים וכן גם לבית חרושת בירושלים ובכך הייתה לאישה-חלוצה-יזמית בתקופתה.
בשנת התש"א, 1941, לקחה חלק בתערוכת הצמר שהתקיימה בירושלים בחסות אשת הנציב העליון, הגברת מק מייקל, ובהשתתפות הנציב העליון ש"בא אל התערוכה לבוש אדרת תפורה מאריג צמר ארצישראלי טווי וארוג". הייתה זו "תערוכת הצמר הארצישראלי ומוצריו" שנערכה באולם ימק"א בירושלים. בעיתון "דבר" מיום 11.3.41, בכתבה מפורטת המוקדשת לתערוכה, מתואר האולם גדוש המוצגים "תוצרתם של מוסדות ויחידים, של בתי תעשיה ועבודות בית, של העיר והכפר, של יהודים וערבים". מוזכר בית החרושת "הכישור" המציג את הצמר הארצישראלי בכל דרגותיו, מן הרגע שיצא מן הגז עד החוטים המוכנים ועד הבגד ללבוש, ועד הסוודר המצויין המוצג בתערוכה, שהוכן בשביל הצבא בהצטיינות ובדייקנות לפי הדוגמא שנדרשה על ידי המזמין. בית חרושת זה שם מעל למוצגיו ציור עם כתובת שיכולה בעצם לשמש סיסמה לתערוכה כולה: כבשה ארצישראלית אומרת לחברתה הארצישראלית: "ראי מה אפשר לעשות מצמרי בידיעותיהם הטכניות של העולים החדשים"
ועוד מציין הכותב: "מקום מרכזי בתערוכה תופסת עבודתה של אלישבע פורטר אשר הניחה בין נשי ת"א [תל אביב] את היסוד למלאכת בית במקצוע הצמר. היא מציגה מבחר עשיר של חוטי צמר, צבוע וטבעי, שנגזז, מוין, נוקה, נערך, עובד, נטוה ונסרג בארץ - כולו טוית בית, מאה אחוז תוצרת הארץ"