מרקוס אברהם
שנת לידה: תקצ"ט 1839
שנת עלייה: תרנ"ז 1897
שנת הגעה למושבה: תרנ"ז 1897
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: כורם
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרפ"ג 1923
דבורסקי עזריאל זליג
 
דבורסקי בתיה
מרקוס צבי
 
    מרקוס חיה שרה   מרקוס אברהם    
ילדי האישיות המוצגת:   מרקוס יוסף אהרון    סגל (מרקוס) מולי חנה מלכה    וולפרט (מרקוס) בתיה ליבה    מרקוס פטר פרץ
אברהם וחיה שרה מרקוס וילדיהם, מיניאפוליס, 1890
 
לאברהם מרקוס הייתה אתון לבנה שקרא לה בשם "פאני". פאני הייתה הולכת אחריו כמו כלב. כשרצה לרכוב עליה, היה קורא לה באנגלית והיא הייתה נענית ובאה אליו. ילדי השכונה היו צוחקים מהאופן שבו דיבר אל בעלי החיים, שהיו בחצרו, באנגלית.
ועוד: למשך מספר שנים מחצית זקנו של אברהם מרקוס הפך לבן ואילו המחצית השנייה נשארה אפורה. מסיבה זו כינו אותו בשם "מילחק'ה - פליישיגה" (חלבי - בשרי).
 
 

אברהם מרקוס נולד בקובנה. גדל בכפר חקלאי. בשנת התרל"ו, 1876, כדי להימנע מגיוסו לצבא הרוסי, ברח לארה"ב כשהוא משאיר אחריו את אשתו וילדיו. בארה"ב התיישב באיווה (Iowa), שם עסק ברוכלות יחד עם שניים מבניו שבאו לשם אחריו.
בסוף שנות השבעים (למאה ה-19), חזרו אברהם והבנים לרוסיה ובשנת התרמ"א, 1881, חזרו לארה"ב עם אשתו ושתיים מבנותיהם. מאוחר יותר התיישבה המשפחה במיניאפוליס, מיניסוטה.
בשנת התרנ"ז, 1897, והוא כבן 50, עלה אברהם מרקוס לארץ והתיישב בראשון לציון, כאן היה לכורם ואיכר ולפעיל בענייני הקהילה במושבה. בשנת התרס"ז, 1907, כיהן כחבר ועד המושבה.ובשנת 1910 - כסגן יו"ר הוועד. באותה שנה הגיש לוועד המושבה מכתב ובו הוא מצהיר על הענקת מגרש מאדמתו לצורך בניית "בית תפילה" לעדה התימנית. מאוחר יותר נבנה שם בית הכנסת של האורפלים.
בשנת התרפ"ג, 1920, יחד עם אחרים נמנה על מייסדי הקופה החקלאית "קפה חקלאית - אגודה לאשראי ולחיסכון".