חביב לובמן (בוריס) דב אברהם
שנת לידה: תרכ"ד 1864
שנת עלייה: תרמ"ו 1885
שנת הגעה למושבה: תרמ"ו 1885
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשי"א 1951
השתייכות לקבוצות
לובמן חיים שמואל גרונם
 
לובמן חסיה
לובמן יהודה לייב גדליה
 
לובמן שערי
    לובמן חביב רבקה   חביב לובמן (בוריס) דב אברהם    
ילדי האישיות המוצגת:   לילינבלום (לובמן) מיכל    חביב (לובמן) זרובבל    קיפניס (לובמן) מרים    זיגר (לובמן) נעמי
דב חביב לובמן ראש הוועד. - כרטיס ביקור -
תעודת ציר באספת הנבחרים הראשונה
בית הספר העברי הראשון נקרא על שם דב חביב לובמן
השלט על מבנה בית הספר
דב חביב לובמן (שורה עליונה שלישי מימין) בתמונת יושבי ראש הוועד החקלאי בשנים 1967-1912 (ארכיון המוזאון מעיזבונו של דוד הורביץ)
דב חביב לובמן, ראש המועצה, מגיש ללורד בלפור, בביקורו בראשון לציון, את מגילת העדה. התרפ"ה, 1925
מברק מקק"ל, ערב שבועות תרצ"ט, 1939, אל דב חביב לובמן: "מראשוני הראשונים המגלה תמיד הבנה להרחבת המושבה ועזרה לקליטת בנים חוזרים מעפילים" נשלח על ידי התאחדות עולי גרמניה, סניף ראשון לציון
דב חביב לובמן ומנשה מאירוביץ בטקס נטיעות
דב חביב לובמן כותב את תולדות המושבה בספרייה "לנער" של הקק"ל בהוצאת "אמנות", התרפ"ט,
מספריו של דב חביב לובמן
מספריו של דב חביב לובמן
 
שינוי השם מ"לובמן" ל"חביב" נעשה בעקבות מפגשו של בן דודו מרדכי לובמן עם פקיד השלטון העות'מני שתרגם על דעת עצמו את השם "ליובמן" ל"חביב" (ב' דגושה) בנימוק ש"ליובית" ברוסית פירושו ל"אהוב".
(ימרדכי לובמן - האיש ופועלו, עמ' 43)
 
 

אברהם דב חביב לובמן (בוריס לובמן) נולד ברוסיה הלבנה, פלך מוהילוב, בכפר הריצובה - אחד מכפרי האיכרים היהודיים שנוסדו בפקודת הצאר ניקולאי בניסיון להפוך את היהודים לעובדי אדמה. אביו, יהודה ליב גדליהו הכהן ליבונטין, היה בן למשפחת ליבונטין אבל בגלל חוקי הצבא הרוסי אימץ לעצמו את שם קרובי משפחתו לובמן.
דב חביב לובמן קיבל חינוך דתי אולם כבר מגיל צעיר נתפס להשכלה ומשהתבגר, עבר למוסקבה במטרה ללמוד באוניברסיטה. כאן, עם התעוררות תנועת חיבת ציון בין יהודי רוסיה, התמסר לרעיון יישוב ארץ ישראל והגה, יחד עם בן דודו מרדכי לובמן, את רעיון העלייה לארץ וההתמסרות לעבודת האדמה.
"באסרו חג של סכות, שנת תרמ"ו הגעתי לחוף יפו" (א.ד. חביב-לובמן, בני דורי, עמ' 16). התיישב ב"יהודיה", הסמוכה לפתח תקווה, על החלקה שניתנה לו מטעם חובבי ציון אשר בחרקוב. כאן לקח חלק בהדיפת הערבים שבאו לחרוש בכוח את האדמה במטרה לגזול אותה מידי היהודים.
כעבור כשנה, בהיענות לפנייתם של איכרי ראשון לציון ופקיד הברון אוסובצקי, עבר לראשון לציון שהייתה אז מרכז למשכילי המתיישבים. כאן היה לכורם. השתתף ב"מרד" נגד עריצותו של פקיד הברון ונכלל ברשימת המועמדים לגירוש מהמושבה - גזרה שנתבטלה מאוחר יותר בהשתדלותו של מנהל מקוה ישראל, הירש.
דב חביב לובמן נשא לאישה את בת דודו, רבקה לובמן, וביתם הפך להיות מרכז תרבותי לבני המושבה ולבאים מחוצה לה. עבד בכרמו ותקופה מסוימת - כשומר בכרמים. כמומחה לגידול גפנים, סייע לפיתוח ענף הגפן במושבה. השתתף במשלחת שיצאה אל הברון בפריז והשיגה את מסירת היקב לרשות הכורמים. נמנה עם ראשוני המייסדים של אגודת הכורמים, כיהן בהנהלת "כרמל מזרחי" ובמועצת היקב.
בהיותו מסור לאידאלים הלאומיים, נלחם למען השפה העברית.
בשנת התרס"ד, 1904, החליף את שמו מבוריס לובמן לדב חביב.
באותה שנה נבחר בפעם הראשונה לראשות ועד המושבה ובשנת 1908, אחרי מהפכת "אחדות וקדמה" ועליית "הטורקים הצעירים" לשלטון, היה הראשון בארץ שהתמנה רשמית מטעם הממשלה התורכית לראש המושבה - "ראיס אל בלדייה".
בימי מלחמת העולם הראשונה, נמנה דב חביב לובמן עם אלו שהשפיעו על ג'מאל פחה לתת את שטחי החולות לראשון לציון. כנתין תורכי, נרשמו על שמו קרקעות אשר נקנו בעבור יהודים נתיני חוץ ועבור הקרן הקיימת לישראל - אדמות חולדה, כפר אוריה ורוחמה. לקראת סוף המלחמה, נאסר ב"אשמת" ציונות והשלטון הצבאי עמד להגלותו לדמשק ולהעמידו לדין צבאי כבוגד במולדת. התקדמותם של בנות הברית מנעה זאת והוא זכה, כראש המושבה, לקדם את פני הצבא המשחרר ולברכו. מאוחר יותר, כראש הוועד, הוא מוסר ללורד בלפור, בביקורו בראשון לציון, את מגילת המושבה ומקבל את פני נשיא צ'כוסלובקיה, טומס מסריק, בביקורו במושבה.
במשך שנים רבות עמד דב חביב לובמן בראש מפעלים ציבוריים, יישוביים ותרבותיים. כיהן כראש ועד המושבה וכחבר הוועד במשך ארבע-עשרה שנים לסירוגין.
בשנים 1925-1923 עמד בראש המועצה המקומית. בשנות כהונתו בראשות הוועד והמועצה הושג לראשונה אישור הממשלה להנהלת המושבה כ"בלדייה" מוכרת; נקנו אדמות בית דגון ונסלל כביש בית דגון-ראשון לציון בהשתתפותם של יק"א והממשלה; נוסד ה"ועד החקלאי" אשר טיפל רק בענייני החקלאים והחקלאות; נסלל הכביש המרכזי במושבה - רחוב רוטשילד; הוצאה לפועל חלוקת אדמות סרפנד-אל-חרב וקוסבי - האדמות סופחו למושבה ונקראו אחוזה א' ואחוזה ב'; בכספי תרומתה של הברונית אדלאידה דה רוטשילד הוקם בניין גן הילדים העברי הראשון על יד בית העם; המושבה חוברה לרשת החשמל בחג הפורים שנת התרפ"ז, 1927; נחנך בית הקולנוע "נעמן".
דב חביב לובמן נמנה עם מייסדי הקרן הקימת הראשונית בשנת התרמ"ט, 1889, והגה את שמה. במשך שנים עמד בראש הוועד החקלאי. נמנה עם מייסדי הקופה החקלאית וחבר ההנהלה. עמד בראש ועד בית הספר. היה חבר בוועד הספרייה, חבר בוועדת התרבות של המושבה ומנגן באורקסטרה. נמנה עם מייסדי בית העם ואגודת ערבי הקריאה. כיהן כחבר בוועד הזמני של היישוב וכציר באספת הנבחרים הראשונה. חבר באגודת "בני ברית" מראשית היווסדה וכיהן כנשיא הלשכה של בנימין דה רוטשילד.
מן המארגנים הראשונים של "התאחדות המושבות ביהודה", חבר הנהלת המרכז ומרצה באספותיה. חבר בהתאחדות האיכרים. סייע למייסדי הגימנסיה "הרצליה" ביפו. חבר הוועדה היוזמת להקמת מוזיאון רוטשילד בראשון לציון וחתום על מגילת היסוד.
דב חביב לובמן נחשב לנואם מחונן ונשא דברים באירועים ציבוריים ייחודיים שהתקיימו במושבה. להלן רשימה חלקית: בעצרת הזיכרון להרצל, נאם בשם ציוני ראשון לציון; בקבלת פנים בראשון לציון למשלחת המדינית בראשותו של חיים ויצמן והברון רוטשילד; בקבלת פנים ללורד בלפור; לכבוד הנציב העליון סיר הרברט סמואל והליידי סמואל בהיפרדם מראשון לציון; בקבלת פנים לנציב העליון השני הלורד פלומר; בקבלת פנים למיניסטר המושבות אימרי; לכבוד הלורד והליידי מלצ'ט, נשיא כבוד של הברית העולמית של המכבי; ביום חנוכת מאור החשמל במושבה; בקבלת פנים למורי מצרים; בכינוס השלטת הלשון העברית; בקבלות פנים לברון רוטשילד בעת ביקוריו במושבה כמו גם בעצרת אזכרה לאחר מותו; באספת מחאה נגד הספר הלבן; במסיבות ליובלותיהם של אישי ציבור.
פרסם מאמרים רבים בעיתונות בארץ בענייני השעה והעם. כיהן כחבר מערכת הספר "ראשון לציון התרמ"ב-התשי"א". חיבר את הספר על ראשון לציון במסגרת סדרת מונוגרפיות על היישובים שיצאה בהוצאת "לנוער" מטעם הקרן הקיימת לישראל. ספרים נוספים: "מסיפורי הראשונים לציון" ו"בני דורי".
דב חביב לובמן זכה לראות בהקמת המדינה ונפטר כשלוש שנים לאחר הקמתה.
בישיבת מועצת העירייה, במלאות שלשים לפטירתו, ביום 1.7.1951, התקבלה ההחלטה לקרוא את בית הספר העממי הכללי - בית הספר העברי הראשון בעולם - על שמו: בית ספר"חביב". וזאת לאות הערכה ותודה על פועלו הרב למען המושבה והעם.

מקורות לציוני דרך
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם, תרע"א, 1911. ארכיון המוזיאון, ע2 - 1/2 (2).
תיעוד בעל-פה. ארכיון המוזיאון.
אוספים אישיים, תיקי מפתח. ארכיון המוזיאון.
גרא, גרשון. אדמה ללא תנאי, קורות מייסדי ואדי חנין, נחלת ראובן, תל אביב - נס ציונה: בית ראשונים, 1989.
חביב-לובמן, אברהם דב. בני דורי, ראשון-לציון: הוצאת "ידידים", תש"ו.
מיכאלי, בן ציון. ראשי הרשויות המקומיות בישראל, חמישים שנות השלטון המקומי בישראל, מרכז השלטון המקומי בישראל, תשל"א 1971.
פרימן, א"מ. ספר היובל לקורות המושבה, "ראשון לציון" מיום היווסדה תרמ"ב עד שנת תרס"ז, ירושלים.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.
טבעוני, שלמה. בקומה זקופה, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז 1987.
חביב, לובמן דב. מסיפורי הראשונים לציון, תל אביב, תרצ"ד.