דמארי בושמי שושנה
שנת לידה: תרפ"ג 1923
מקום לידה: תימן
שנת עלייה: תרפ"ד 1924
שנת הגעה למושבה: תרפ"ד 1924
מקום מגורים במושבה:
עיסוק: זמרת
שנת עזיבה: תרצ"ז 1937
לאן עזבה: ישראל, תל אביב
שנת פטירה: תשס"ו 2006
 
דמארי יחיא זכריה
 
דמארי גזאל אילה
    בושמי שלמה   דמארי בושמי שושנה    
ילדי האישיות המוצגת:   בושמי נאוה
שושנה דמארי (עומדת ראשונה משמאל), כתה ז' בית הספר העממי (חביב), ראשון לציון התרצ"ו, 1936
שושנה דמארי בהופעה. המנצח: זיקו גרציאני
שושנה דמארי עם שמעון פרס
בסוף דרכה, עם עידן רייכל

שושנה דמארי (בושמי) נולדה בדמאר, תימן. בהיותה בת שנה, בשנת התרפ"ד, 1924, עלתה כל המשפחה לארץ והתיישבה בראשון לציון, כאן כיהן אביה, במשך שנים רבות, כרב התימנים.
למדה בבית הספר העממי ("חביב") במושבה.
כילדה, החלה ללוות בשירה את הופעותיה של אמה שהייתה זמרת אירועים. בת 13, בשנת התרצ"ו, 1936,עזבה לתל-אביב, שם למדה בסטודיו לדרמה "שולמית". מנהל הסטודיו, שלמה בושמי, היה לאמרגנה ובהמשך, לבעלה.
בשנה זו הופיעה בקונצרט יחיד בתיאטרון המוסיקלי "לי-לה-לו" והייתה לחברה קבועה בתיאטרון. הופיעה גם בתיאטרון "אוהל", באולם נחמני ובהיכל התרבות בתל אביב. הפיזמון "כלניות" שכתבו אלתרמן ווילנסקי לתיאטרון "לי-לה-לו" היה במשך הזמן לאחד מלהיטיה הגדולים ומזוהה עמה. שירים רבים הניב שיתוף הפעולה שלה עם אלתרמן ווילנסקי והללו היו לקלאסיקות של הזמר העברי ובזכותם כונתה בשם "מלכת הזמר העברי".
בתקופה שלפני קום המדינה, הופיעה בהתנדבות בפני אנשי ה"הגנה" ובפני הפליטים-העולים שגורשו על ידי הבריטים לקפריסין. בהמשך, ליוותה בשירתה את חיילי צה"ל במלחמות ישראל. במשך השנים,הופיעה בקונצרטים רבים בארץ ובחו"ל.
בשנת 1984, בערב שנערך בראשון לציון בהשתתפות חבורת הזמר העירונית והמוסיקאי שמעון כהן, שליווה אותה ברבות מהופעותיה, העניק לה ראש העירייה מאיר ניצן את מדליית העיר.
בשנת 1988 הייתה לכלת פרס ישראל על מפעל חיים. בשנת 1997 קיבלה תואר לשם כבוד ממכון ויצמן. בשנת 2001 התקיים מופע הצדעה לכבודה בהשתתפות אמנים רבים וזאת במלאות 20 שנה לאמ"י (אגודת אמני ישראל).
שושנה דמארי עסקה גם בציור ובפיסול ואף הציגה (בשנות השבעים למאה ה-20) תערוכה מציוריה ביפו. וכך כותב המבקר המוסיקלי נעם בן זאב: "כך היתה דמארי עוד בשנות ה-40 [למאה ה-20] לא רק לאחת המבשרות הראשונות של התהפוכות הסגנוניות הפופיות בזמר העברי, שהגיעו לשיאן בשנות ה-60, אלא אחת מאלו שחוללו אותן" (הארץ, גלריה, 15 בפברואר 2006)