ברנשטיין אליעזר
שנת לידה: תרל"ג 1873
שנת עלייה: תרצ"ד 1934
שנת הגעה למושבה: תרצ"ד 1934
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשל"ג 1973
פלדמן אריה ליב
 
ברנשטיין מתתיהו
 
ברנשטיין באשה
    ברנשטיין (פלדמן) בילה בלומה   ברנשטיין אליעזר    
ילדי האישיות המוצגת:   ברנשטיין ויליאם    קנון (ברנשטיין) אליזבת בסי    ברנשטיין ג'פרי ג'ף    דורפגאר (ברנשטיין) שרה סיסי    ברנשטיין פיליפ    גילברט (ברנשטיין) ארתור    ברנט (ברנשטיין) מתילדה
אליעזר ברנשטיין (מימין) בפרדסו עם השלט "הפרדס נטע בשיתוף עם חברת הנוטע"
אליעזר ברנשטיין (מימין) בפרדס עם הפועל הערבי
בית ברנשטיין
בית ברנשטיין המצויר (נמסר על ידי סר ארתור גילברט)
"שכונת ברנשטיין" בראשיתה, שנות השלושים (למאה העשרים)
אליעזר ובלה ברנשטיין (במרכז) בפרדסם הצעיר
"חגיגת הנטיעה הראשונה על אדמת אליעזר ברנשטיין בראשון לציון, (א"י). אוגוסט 1929
אליעזר ברנשטיין (מימין), לוחץ את ידו של נשיא המדינה שז"ר באירוע הוקרה לוותיקי היקב, התשל"ב, 1972
 
סיפר בנימין אברמוביץ (עיתון ערים 11.11.87) "בתקופה שלפני מכירת הבית, הייתי נהגו של אליעזר ברנשטיין. הייתי מסיע אותו בביואיק התכולה שהרשימה מאד בתקופה ההיא. הרבה נסענו למטרות צדקה, לאיסוף בגדים למען בני המעברות, בעיקר בכניסה לבית דגון. הייתי מסיע אותו גם כדי לאסוף כספים מעשירי תל אביב. ברנשטיין היה אדם דתי, עליז ושמח ... הוא היה בהחלט אדם נחמד ועממי... ובתוך ראשון לציון נהג לנסוע באוטובוסים."
סיפר גדעון פלד (שסבתו אלקה פידלמן היא אחותו של אליעזר) :" בשנת 1932 הגיע אליעזר מלונדון לוולודבה,פולין, על מנת לבקר את אחותו אלקה. בהמשך עזר להעלות ארצה כ-70 מבני משפחתו ומשפחת רעייתו משם ארצה בעזרת סרטיפיקטים".
 
 

אליעזר ברנשטיין נולד בוולדבה, פלך שדליץ, פולין. בן 23, בשנת התרנ"ו, 1896, היגר לאנגליה, התיישב בלונדון והחל לעסוק בכובענות. עם הזמן, התפתח העסק לתעשייה גדולה של כובעים ופרוות.
בהיותו ציוני, שאף לעלות לא"י. בשנת התרפ"ה, 1925, לרגל פתיחת האוניברסיטה העברית על הר הצופים, ביקר לראשונה בארץ ורכש קרקע במזרח ראשון לציון, ליד המחנה הצבאי הבריטי סרפנד (כיום צריפין). מטרתו הייתה להעלות את בני משפחתו הרבים מפולין ולהושיבם על הקרקע ואמנם, בהמשך, הצליח להעלות כ-70 נפשות ובכך הצילם מגורל יהודי פולין שנספו בשואה. הוא בנה עבורם בתים וסיפק להם עבודה בפרדסו הגדול שהשתרע על פני דונמים רבים.
בראשית שנות השלושים, בנה אליעזר ברנשטיין בית גדול במרכז הפרדס ובשנת התרצ"ד, 1934, הגשים את חלומו הציוני והתיישב עם אשתו בלה בבית אשר בפאתי המושבה ראשון לציון ואשר כונה בפי כול: "שכונת ברנשטיין". היה זה בית יוצא דופן בנוף המושבתי, מוקף כר דשא רחב ידיים, עם בריכת שחייה, מגרש טניס, אורוות סוסים ועצי פרי לרוב. לדברי האדריכל עודד רפופורט, שאביו האדריכל יצחק רפופורט תכנן את הבית, "אין הוא בטוח שהבית היה העתק מדויק לביתו המפואר של אליעזר ברנשטיין ב"גולדרס גרין" אשר בלונדון ועוד הוא מוסיף כי הבית בנוי בסגנון בינלאומי עם נגיעות מזרח תיכוניות (הקשת)." פועלים עבריים, בני המושבה, הם אשר עסקו במלאכת הבנייה. הריהוט עוצב על ידי אברהם קריניצי - שלימים היה לראש עיריית רמת גן.
הבית משך אליו מבקרים רבים ושימש מקום מפגש חברתי לאנשי אצולת העיר תל אביב. בני המשפחה סיפרו שאורד וינגייט, "הידיד", מצא באליעזר ברנשטיין שותף להתעניינותו בתנ"ך ונהג לבקר בביתו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, נרקמו יחסי ידידות חמים בין משפחת ברנשטיין לבין נציגי השלטון הבריטי שמצאו בבית "פיסה " של אורח חיים אנגלי.
הנציב העליון הבריטי, הרברט סמואל, מפקדי הצבא, אנשי ממשלת המנדט וראשי היישוב באו להתארח בבית המשפחה וסעודות לילות השבת שלה היו שם דבר.
משפחת ברנשטיין, שבנוסף לציוניותם נמנו גם על אוהדי הכתר הבריטי, השתדלו להקל על שהותם בארץ של חיילי בעלות הברית. במרתף הבית הקימו בית קפה ומועדון ריקודים עבור הקצונה הבריטית כמו גם עבור חיילים ואחיות אשר שירתו בבית החולים הצבאי הבריטי בסרפנד.
הקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הצעירה, שהתקיימו בווילת ברנשטיין, היוו את גולת הכותרת של הפעילות התרבותית. התזמורת הייתה מתמקמת ליד הבריכה, בלילות של ירח מלא, כשצליליה הערבים לאוזן מתמזגים עם קרקור הצפרדעים.
בתקופת המאורעות, בשנת 1936, שימש הבית כעמדה קדמית וכמקלט שאליו התקבצו בלילות בני המושבה. על הגג נבנתה עמדה של ה"הגנה" ומשם ניתן היה לתצפת על הכפרים הערביים שבאזור. מאוחר יותר, בעת מאבקן של המחתרות בבריטים, בשנים 1948-1945, שימש פרדס ברנשטיין מקום מסתור לאנשי האצ"ל, הלח"י וה"הגנה" בדרכם למשימותיהם. ערב מלחמת השחרור, שנת התש"ח, 1948, משהתברר שהבריטים מסרו את המחנה הצבאי בסרפנד לידי הערבים, נלקח הבית - שכבר לא היה מיושב - על ידי ה"הגנה" לשמש עמדה קדמית מבוצרת וכמרכז אסטרטגי לפעולות הלחימה וזאת עד אשר נכבש המחנה על ידי חטיבת גבעתי.
אליעזר ברנשטיין עסק כל שנותיו בפעילות צדקה וגמילות חסדים. הוא ייסד את קופת גמילות החסדים של "בני ברית"; ערך בביתו נשפי התרמה למטרות צדקה; בביתו נערך נשף ההקמה של מגן דוד אדום בראשון לציון ומכספו נקנה האמבולנס הראשון; בכספים שאסף מידידיו הקים את בית היתומים"בית יהודה" לזכרו של הנכד שנפל במלחמת העולם השנייה, (הבית נבנה על אדמה שנתרמה על ידו לישיבה). משתמה מלחמת העצמאות, היה נוסע ברכבו כדי לאסוף בגדים עבור אנשי המעברות ואף התרים את עשירי תל אביב למען צורכי הכלל.
אליעזר ברנשטיין נהג להשתתף באירועי העדלאידע, שנערכו על ידי ברוך אגדתי בתל אביב, כשהוא רוכב על סוסו ליד ידידו דיזנגוף, ראש העיר הראשון.
את תקופת חייו האחרונה, עשה אליעזר ברנשטיין בתל אביב יחד עם רעייתו ובתם סיסי. אחרי מלחמת העצמאות חזרה המשפחה לתקופה קצרה אל ביתם בראשון לציון אולם בשל גילם המבוגר, המצב הכלכלי הקשה בארץ והוצאות האחזקה הגבוהות, נמכרה הווילה בשנת 1953.
עד יומו האחרון המשיך לפעול ללא ליאות כדי לגייס כספים למוסדות חינוך, לבתי יתומים, לישיבות ולנצרכים.
משנפטר, הובא לקבורה בבית הקברות הישן בראשון לציון, לצד רעייתו.