פרוס (פרוסקורובסקי) יהודה
שנת לידה: תרנ"ג 1892
מקום לידה: רוסיה, אודסה
שנת עלייה: תרס"ט 1908
שנת הגעה למושבה: תרע"ד 1914
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תשכ"ה 1965
מקום קבורה: ישראל, תל חי
טופורובסקי יצחק ליב
 
טופורובסקי (פרבר) קריינה עטרה
פרוסקורובסקי אהרון
 
פרוסקורובסקי נחמה
    פרוס (טופורובסקי) זהבה זלאטה   פרוס (פרוסקורובסקי) יהודה    
יהודה פרוס, ממייסדי "השומר"
תביעת פיצויים מהממשלה הטורקית על נזקים שנגרמו בתקופת מלחמת העולם הראשונה
יהודה פרוס במדי "השומר" ואשתו זהבה
מסמך בחתימתו של יהודה פרוס, חבר הוועד המקומי של "כופר היישוב" (באדיבות זיו גורה)
יהודה פרוס (שורה שנייה ראשון משמאל) בתמונת יושבי ראש הוועד החקלאי בשנים 1967-1912 (ארכיון ראשון לציון מעיזבונו של דוד הורביץ)

יהודה פרוס נולד באודסה, רוסיה. בשנת התרס"ט, 1908, עלה לארץ בעקבות ה"קול הקורא" של יוסף ויתקין. עבד כפועל חקלאי. נמנה עם מקימי "חברת השומר" ועסק בשמירה במושבות הגליל, בחדרה ובמושבות יהודה.
ערב מלחמת העולם הראשונה (התרע"ד, 1914), הגיע לראשון לציון, כאן עסק בחקלאות ובפעילות ציבורית. בין השאר, כיהן כיו"ר הוועד החקלאי וכחבר הוועד המקומי של "כופר היישוב".
בשנת התרע"ז, 1917, נאסר על ידי הטורקים יחד עם חברים נוספים של ה"שומר", באשמת ריגול לטובת האנגלים. בעזרת שוחד, דאג שמשפטו לא יערך בירושלים אלא בדמשק ובדמשק שילם שוחד כדי שישפטו אותו משפט צדק...
בתום המלחמה, פנה (יחד עם תושבים אחרים) אל וועד המושבה ראשון לציון בתביעת נזיקין. וזו לשון התביעה:
"נתפסתי בתור מרגל אנגלי ביום 20 אוקטובר 1917 ובהובילם אותי מראשון לרמלה קשור, בקשתי שיחלישו את החבל מעל ידי וזה עלה לי 15 לי"מ [לירות מצריות]; לתת לי את היכולת לנסוע מרמלה לירושלים ולא ללכת רגלי ולהיות חפשי ולא קשור שלמתי 20 לי"מ; שלא ישפטוני בירושלים ושיעברו את המשפט לדמשק שילמתי 100 לי"מ; שוחד לשופטים בדמשק שישפטו משפט צדק (250 לי"מ); השליחות לעדנה וההבטחה להשאירני שמה ולהתפטר (120 לי"מ); נשלחתי לקושטא ושלמתי בכדי שישחררוני (180 לי"מ); נשלחתי (?) בתור אסיר פוליטי ובכדי שלא יענוני שלמתי (180 לי"מ); הבריחה מתורקיה לרוסיה עלתה לי 300 לי"מ; הפסד מעבודתי במשך 11/2 שנה שלא הייתי בבית אלף חמש מאות וחמש לירות מצריות"
חתום: "ידה פראסקאראנוסקה" (ארכיון המוזאון, תיק "היזקות מלחמת העולם הראשונה").
בשנת 1923 נסע למלבורן אוסטרליה וחזר משם בשנת 1933. בשובו עסק בחקלאות והיה לפרדסן.
עם פטירתו הובא לקבורה בקברי ה"שומר" בכפר גלעדי.
לאחר פטירתו הקימה רעייתו זהבה פרוס קרן מלגות לתלמידים להנצחת שמו של בעלה ומסרה את הכסף לבית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה.