הורביץ גרשון
שנת לידה: תרכ"ג 1863
מקום לידה: וילנה
שנת עלייה: תרמ"ה 1885
שנת הגעה למושבה: תרמ"ח 1888
מקום מגורים במושבה:
שנת עזיבה:
לאן עזב:
שנת פטירה: תרצ"ח 1938
השתייכות לקבוצות
פפירמייסטר אהרון
 
פפירמייסטר (דודזון) לאה
הורביץ אריה
 
    הורביץ (פפירמייסטר) רחל   הורביץ גרשון    
ילדי האישיות המוצגת:   לשם (הורביץ) שולמית    פרלין (הורביץ) רבקה
גרשון הורביץ (שני מימין) חבר בוועד המושבה, התרנ"ט, 1899

גרשון הורביץ נולד בווילנה. למד ב"חדר" ובישיבות ובהן הישיבה המפורסמת "מיר". בהיותו כבן שבע עשרה, נתפס להשכלה והתמסר - בכוחות עצמו ובחשאי - ללימודי השפה העברית וספרותה כמו גם ללימודי שפות נוספות ולימודי מדעים.
משנתגלה הדבר, גורש מהישיבה ועבר לוורשה כדי להכין את עצמו ללימודים באוניברסיטה. כאן, מתוך אמונה ברעיונות תנועת חיבת ציון ותחיית העם והארץ, פנה ללימודים בבית הספר הגבוה לחקלאות. לאחר סיום לימודיו, נמנה עם שישה צעירים יהודיים שנבחרו על ידי ועד חובבי ציון באודסה כמיועדים להתמחות בארץ בהדרכה חקלאית ולשמש מדריכים לאיכרי המושבות.
בשנת התרמ"ה, 1885, עלה לארץ, עבד זמן מה בזכרון יעקב בהדרכתו של הגנן הצרפתי ומשם נשלח לראש פינה ולאחר מכן - ליסוד המעלה. ביסוד המעלה הקים את המשתלה הראשונה.
משחלה בקדחת, ולאחר סכסוך עם פקיד הברון, עבר בשנת התרמ"ח, 1888, לראשון לציון ועסק, ליד הגנן הראשי, בהוראת העבודה בשדה ובכרם. גם כאן הניח את היסוד למשתלה הגדולה ונטע את "פרדס הברון", הוא "גן המושבה", ואת שדרת התמרים המיוחדת אשר בו.
בהמשך, נתמנה מטעם הברון לפקיד-מנהל המושבה באר טוביה.
היה הראשון שנטע במקום עצי אקליפטוס וזכה בפי הערבים לכינוי "אבו קוליפטוס".
בשנת התר"ן, 1890, נשלח גרשון הורביץ לפתח תקווה למלא אחר החלטת הברון ולהתחיל בנטיעות שם. ושוב נשלח לבאר טוביה והתמסר לפיתוח ענף הפלחה אולם הגיע למסקנה - ראשונה ביישוב אז - שהענף לא יצלח. ואמנם, ניסיונות רבים שעשו מומחים שונים לסתור את מסקנתו לא צלחו.
עם נישואיו לרחל פפירמייסטר, בת ראשון לציון, התיישב במושבה והיה לכורם.
בשל רצינותו הרבה והרגשת האחריות הכבדה שנשא על כתפיו, כינוהו בני ראשון לציון, שלא בפניו, "אחד העם של ראשון לציון".
בצד עבודתו החקלאית, עסק בפעילות ציבורית ותרבותית ענפה: חבר ועד בית העם וממייסדי ערבי הקריאה; חבר הנהלת הספרייה; נבחר מספר פעמים כחבר בוועד המושבה; פעיל ב"בני ברית"; יחד עם י"ז שמוליצנסקי, ניהל את משרדה המרכזי של חברת "כרמל מזרחי", ביקר בסניפים השונים בארץ, במצרים ובסוריה ורכש שווקים חדשים עבור היינות והשקדים מתוצרת החברה; ניהל את חליפת המכתבים בצרפתית עם הסניפים בחו"ל ושקד בייחוד על הגבייה. ואמנם, הודות לפעולתו זו במשך שלושים שנה ומעלה, היה לו חלק רב בביסוס מעמדה של חברת "כרמל מזרחי" ושל הכורמים העבריים בארץ; נמנה עם מייסדי הקופה החקלאית, חתום בשנת התרצ"ו, 1936, על מגילת היסוד להקמת מוזיאון רוטשילד במושבה (יזמה שלא יצאה אל הפועל).

מקורות לציוני דרך
רשימת אזרחי המושבה למשפחותיהם ולאחוזותיהם (רשימת "אזרח" בעל אחוזה), תרס"א, 1901. ע2- 1/2 (1). ארכיון המוזיאון.
פנקס לרשימת הנפטרים במושבה, תרס"א. ארכיון המוזיאון, ע2 - 5/2.
חביב-לובמן, אברהם דב. בני דורי, ראשון-לציון: הוצאת "ידידים", תש"ו.
יודילוביץ, דוד. ראשון-לציון התרמ"ב-התש"א, ראשון-לציון: חברת "כרמל מזרחי", התש"א 1941.
סמילנסקי, משה. משפחת האדמה, ספריה "לדור", תל אביב: עם עובד, תשי"א-תשי"ד.
עבר-הדני. תולדות אגודת הכורמים, הוצאת אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזכרון יעקב, תשכ"ו 1961.
פרימן, א"מ. ספר היובל לקורות המושבה, "ראשון לציון" מיום היווסדה תרמ"ב עד שנת תרס"ז, ירושלים.
תדהר, דוד. אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, תל אביב: ראשונים (תדהר), 1947.