רשימת מנהלי המוזיאון
רחל גיסין (מימין) וזרובבל חביב בטקס חנוכת המוזיאון, תשמ"ב, 1982
ביקור נכד הברון רוטשילד ורעייתו במוזיאון. רחל גיסין, מנהלת המוזיאון, מברכת
יצחק ברנר, מנהל המוזיאון (מימין) באולם המייסדים בבית שליט המשוקם. משמאל: אלי שליט ורעיתו, תש"ס, 2000
יצחק ברנר, מנהל המוזיאון (מימין) בתערוכת "תמונות בזמן" במשכן נשיא המדינה
רפי גלנטה, מנהל המוזיאון, מברך בטקס חנוכת הבאר המשופצת, תש"ע, 2010
ביום העצמאות תש"ע בחצר המוזיאון. רפי גלנטה, מנהל המוזיאון מימין. במרכז דב צור, ראש העירייה
בשנת התשל"ט, 1979, נקראה רחל גיסין לנהל את הארכיון ההיסטורי, שנאסף וסודר על ידי גרשון מן-מינקוב (בסיועו של זרובבל חביב), ולהקים את המוזיאון לתולדות ראשון-לציון. היה זה המוזיאון הראשון בארץ אשר תיעד את תולדות העלייה הראשונה והוקם על בסיס ארכיוני שהקיף אתרים עירוניים. ככזה, נאבקה רחל גיסין להשגת הכרה רשמית של המדינה במעמדו של המוזיאון ואכן, ארבע שנים לאחר הקמתו, בשנת 1883, הוכר המוזיאון על ידי איגוד המוזיאונים על פי חוק המוזיאונים תשמ"ג, 1883.
מפעולותיה של רחל גיסין: פיתוח והרחבת המוזיאון, הקמת התצוגות הראשונות וראשית יצירתו של אלבום המשפחות; יצירת קשר עם נכדו של הברון רוטשילד וקבלת תרומה שאיפשרה את שיקום באר המושבה ויצירת תכנית אור-קולית שסיפרה את סיפורה של הבאר ההיסטורית; בתקופתה היה המוזיאון למודל לחיקוי ומוקד עלייה לרגל מכל הארץ הן לשם ביקורים והן לשם השתלמויות; הקמת עמותת ידידי המוזיאון (1990) ופתיחת המסורת של אירוע שנתי כמקור להשגת כספים.
בשנת 1993 פרשה רחל גיסין מניהול המוזיאון ויצאה יחד עם בעלה לשליחות בארה"ב.

למנהלו השני של המוזיאון נבחר יצחק ברנר. בתקופתו, כפי שהעיד בדברי הפרדה שלו ארבע עשרה שנים מאוחר יותר, היה מוזיאון ראשון לציון ל"אחד המוסדות המוערכים ביותר בקרב קהילת המוזיאונים בארץ בתקופה זו שילש המוזיאון את שטחו ואת שטח תצוגותיו; נבנה "בית האכרים הראשונים – בית לשם" והוקם מחדש בית שליט; המוזיאון הציג עשרות תערוכות לרבות תערוכות שהוצגו בחו"ל – בלובלין, במוסקבה, בסט. פטרסבורג, בבראשוב ובמינסטר; התקיימו תערוכות נודדות ברחבי הארץ – בבתי ספר, במוזיאונים התיישבותיים, בכנסת ישראל ובמשכן נשיאי ישראל." בתקופתו התרחב והתפתח אלבום המשפחות הייחודי ושולב באינטרנט. במקביל לניהול המוזיאון, עמד יצחק ברנר, במשך שש שנים, בראש איגוד המוזיאונים (איקו"ם) ופעל לקידום ענייני המוזיאונים במשרד החינוך והתרבות ובכנסת.

מנהלו השלישי של המוזיאון היה רפי גלנטה. עם הקמת המוזיאון, נמנה רפי על ראשוני המדריכים במקום. שנים מאוחר יותר, אחרי שנות חינוך רבות, הגיע לנהל את המוזיאון והקרין על הצוות החינוכי את מורשתו החינוכית ואת רצונו לשלב בהדרכה את תחומי הגיאוגרפיה וההיסטוריה המקומית. רפי פעל לפתיחת המוזיאון לאירועים קהילתיים המיועדים לכל פלחי האוכלוסייה. הוא פעל להכנסת מחשבים לכל מחלקות המוזיאון, הקים תערוכות חדשות והביא לידי גמר את חידוש באר המושבה והקמת החיזיון האור-קולי החדש אשר מוצג בה. קידם את פיתוח בית היסמן והכנתו לקליטת תערוכת התימנים והביא לחידוש השילוט של האתרים ההיסטוריים על "שביל הראשונים". פעל נמרצות להקמת המבואה החדשה למוזיאון – פרויקט שנדחה שוב ושוב בשנים הקודמות – ולשיפור ההנגשה לנכים. שאף לשחזר ולשמר את בית גורדון-לונדון ולשפץ את החזית החיצונית של מבני המוזיאון אולם פעילותו נקטעה בפתאומיות והוא נפטר בעיצומה של תנופת העשייה והפיתוח.
רשימת מנהלי המוזיאון ושנות כהונתם
מ- 1993 עד 2007
מ- 2007 עד 2010